ירידות מחירים תלולות לכבוד חג הפסח!
פרסום עצמי חסר כל בושה! מחפשים מתנה מקורית לחג? מצאתם! כל אותם מוצרים שאהבתם במחירים נמוכים הרבה יותר ירידות מחירים
26 במרץ 2007
אין תגובות
פרסום עצמי חסר כל בושה! מחפשים מתנה מקורית לחג? מצאתם! כל אותם מוצרים שאהבתם במחירים נמוכים הרבה יותר ירידות מחירים
כאשר השתמשתם בעורך WLW ובאתם לפרסם לפתע התחלתם לקבל את השגיאה הבאה An error occurred while attempting to connect to
..זה למעשה חוסר בגרות מוחלט, שני ההבדלים היחידים ביני לבין ילד קטן שלא מצליח להיפרד מהצעצוע שלו כדי לשבת ולעשות
בעקבות התקלה ותוך כדי בדק הבית וחיפושים אחרי פתרון גיליתי יותר ויותר בלוגים שלוקים באותה תופעה רק כאשר צופים בהם
לצערי רק לאחרונה נוכחתי שמשום מה דווקא לגולשים המשתמשים בדפדפן אינטרנט אקספלורר ישנן תופעות מוזרות בעת צפיה בבלוג לדוגמא אצל
סוף סוף! הבלוג קם על הרגלים חי ובועט כולל עמוד 'אודות' ועמוד יצירת קשר! לעת עתה ירדתי מהרעיון שהבלוג יופיע
לא פעם קבלו בפני שסגנון הכתיבה שלי קשה לקריאה "לא אכפת לי" התרסתי כנגדם "זה ממילא לא מיועד למי שאין
אני מחבק אותך המון כי אני אוהב אותך כל כך -ברור כי אני מטורף עליך יום וליל -סגור כי אני
מהי מוזיקה? אולי בעצם גם… מהי אהבה.. תנו לי בחורה שאוהבת בדיוק את אותה מוזיקה שאני אוהב ואפילו בלי שראיתי
אין ספור פעמים ניסיתי להסביר את עצמי לאנשים שונים בנושא הזה – מכתבי שרשרת. תמיד איכשהו זה יצא מתי שהעצבים
ברוכים הבאים לבלוג של "הדלת האחורית"! כרגע (9 למרץ 2007) הבלוג עדיין ניראה.. אממממ.. ריק משהו..
…חשבתי שבשביל להיות מקורי צריך להעתיק מבלי שיתפסו אותך אבל בזכותך גיליתי, בשביל להיות מקורי צריך רק..שיאהבו אותך מוקדש לתמר.
עד לא ממזמן אבל למשך תקופה די ארוכה המתין בדיוק כאן טקסט לא כל כך קצר לקורא שלו שיבוא ויגאל
לסבתא שלי יש המון סיפורים, המשותף לכולם הוא שהם כמעט תמיד נגמרים במילים "עד שבא היטלר.." …
(בעקבות ימי המילואים האחרונים) סיורים רגליים אפודים + שחפצים = שחפודים גלבים, לילות לבנים, איבוד מנין הימים, לריב עם ערבים
אני הורג אותם בדמיוני דווקא את אלה שאני אוהב יותר מכל לא בעצמי, אלא חוזה את מותם המצער בנסיבות כאלה
…אני חייב לכתוב משהו כשאני בנסיעה ברכבת, לא משנה מה, פשוט.. פשוט חייב, לא יתכן ככה פשוט נגיד..בממוצע 1/2 שעה
איפה אני והעיר נפגשים? כמעט… רק בדרכים רק במעבר דרכה מיעד אחד אל יעד אחר
גם ביום שיגיע תורי לעמוד מול האלוקים.. גם אז אני אאחר…. ..קרוב לוודאי, משום ששוב, עמדתי יותר מידי זמן מול
ישר כשירדתי מהאוטובוס בפעם הראשונה וראיתי את היונים, כל כך יפות ואצילות, משתכשכות בזרם הביוב הדלוח-מצחין שזורם דרך קבע על
…ואז היא שמה מוזיקה שבמקום ובזמן אחר הייתי כל כך מאושר לשמוע, אבל עכשיו כשהראש שלי מלא בוויכוח הארוך והכל
משהו לא בסדר אצלי בכל מה שקשור לפסח, כל שנה אני יוצא ממנו רק עצבני יותר ובכל זאת איכשהו עד
"איקונוקלאזיס" הוא הרס של תמונות קדושות!, תשאלו מהיכן אני יודע זאת? זה בגלל שאני אנציקלופדיה מהלכת של אמיתות קלישאות ופרטי
….זה מוזר כל האידיליה הזאת.. נו של.. גנים ציבוריים.. כל כך הרבה פעמים יוצא לי לחצות גן ציבורי נחפז בדרך
…כבר הרבה שנים שאני עושה סדר בחדר (זה אף פעם לא נגמר…) וכל פעם מוצא את התמונה הזאת מחדש במקום
פחדתי זה לא מילה, אני זוכר, כמעט בכל פעם שהייתי עובר שם, הלב שלי היה מפרפר כל כך כאילו עוד
זה סיפור על גולד- השכן שלי, כמו שאני מכיר אותו פגשתי אותו לראשונה לפני קרוב ל 14 שנים כשעברתי עם
אני שונא כשזה קורה… שעומד מולכם נואם שמרצה בהתלהבות גורפת על איזה מסר או תיאוריה חדשה שהוא מנסה להעביר והוא
אלפי מילים מסות של מחשבות ותיאורים קינאה אהבה …שנאה כמיהה וייסורים שחוויתי על בשרי וראיתי במו עיני נמסרו ואינם להחליפם-
אורית!.. את יודעת שממש עוד מעט אנחנו מכירים בעצם כמעט… 3 שנים! אבל אך הגעתי לזה? אני חושב על זה
(קטע 1 מתוך 3) תמיד לנסיעות ארוכות, אני חייב לקחת איתי דיסק או קלטת חייב מוזיקה שתשתיק את המחשבות או
(קטע שני מתוך 3 – שבת פרידה מבנג'י לפני הנסיעה שלו לארה"ב) זה מוזר כשאני חושב על זה.. בעצם כמעט
כשחושבים על זה – רוב הלילות הלבנים באים אחרי – צחוק הגורל – ימים שחורים… ובדיוק כזאת הייתה גם אותה
מה עושים נגד הקור אך שוברים את הבדידות כשהיא שקופה מזכוכית אבל חזקה מפלדה כשהיא לא ממשית אבל ממלאת כל
פרק ראשון מתוך סיפור בהמשכים – "חייל…חייל, חייל!" – המ… .. – "חייל! הי חייל!!.." – "מ..מ..מה?…" – קום, קום,
שכבתי בתוך החושך מסביבי כדורים שורקים בלי קשת וענן – רק רעמים וברקים ומידי פעם כשלמעלה יש תכלת תוהה לעצמי
האקדח קרץ אליו מפינת השולחן אך הוא עדין היסס, ידיו הבריקו מזיעה, לא! להיפרד מכל הכתיבה, חייו, תהיה החלטה חפוזה