…ואז היא שמה מוזיקה שבמקום ובזמן אחר הייתי כל כך מאושר לשמוע,
אבל עכשיו כשהראש שלי מלא בוויכוח הארוך והכל כך מלוכלך שניטש כבר כמה ימים ביני לבין הבחור ההוא והמחשב שמקולקל
ושיעורי הבית הכל כך רבים שלא עשיתי ושכנראה כבר גם לא אעשה ובמיוחד העובדה שלא אגלה לאף אחד שהיום יש לי יומולדת
ושאחזור הביתה במקום לחגוג אנמק בחדר הקטן שלי כמו אידיוט (בגלל שאני אידיוט) כמו אתמול וכמו שלשום וכמו… כבר כמה שנים..

אז הנה… לא יעזור, היא לא מבינה, הנה היא שוב מחליפה את המוזיקה אבל זה לא יעזור..
כשאתה מאוד מדוכא, לפעמים, המוזיקה היחידה שאתה מסוגל לשמוע היא זאת שמתנגנת בראשך
..ובמקרה שלי כרגע זאת סתם סימפוניה של רחמים עצמיים,

לרוב אני לא יכול להתאפק, אני מוציא הכל החוצה, מספר לכולם
אבל הפעם זה יהיה שונה
את השורות האלה שאני כותב כאן עכשיו אף אחד לא יקרא,
אני לא אתן..

תודה שקראתם! שתפו שגם אחרים יהנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי תאהבו גם את

זיכרונות

אורז – A la Doron

נמאס לכם מסתם אורז לבן רגיל? המתכון הזה בשבילכם..הבלוג שלי בדרך כלל לא..

קרא עוד »
זיכרונות

יום הולדת 33

אם חיוך אמור לעשות אותך יותר צעיר
למה כשאני מחייך כל הפנים מתמלאות לי בקמטים?

קרא עוד »
זיכרונות

כשאהיה זקן

רציתי לספר לך… כשייתי קטן לעיתים קרובות הייתי שוקע בפתאומיות לתוך דמיון כלשהו

קרא עוד »

השאר תגובה (פייסבוק)

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.