דורון וולף

אבא היקר

דורון וולף — Thu, 26 Dec 2024 09:46:25 +0000

הספד שנשאתי בהלוויה של אבי – כ״א כסלו התשפ״ה 21.12.2024

אבא היקר

קשה כל כך לחשוב עליך, אחרי כל מה שעברת ב-8 החודשים האחרונים זה מרגיש כאילו בשבת איבדנו אותך בפעם השנייה, אבל עוד פעם נוספת שהתחילה ונמשכה כל כך הרבה זמן,

כל כך הרבה זמן סבלת ויש לנו את כל ההסברים הרפואיים והמדעיים למה, אבל את הלב ההסברים האלה לא מרצים,

היית תמיד אבא שקט, הצלחתי להגיע אלינו בצורה העדינה והמיוחדת שלך, אם זה דברי התורה על פרשת השבוע שהיית יושב איתנו על הספה בכל שבת, המיץ תפוזים במיוחד בבקרים של החורף, והפטרוזליה שהכנת שנוסיף לסלט בשביל הבריאות,
החרוזים והשירים המצחיקים והעדינים שלך שאני לנצח אתקנא בהם, היית משורר בסתר וגם קצת בגלוי,
וידי הזהב שהיו לך, בכל בית שלך וגם שלנו כשעברנו דירה מפה ולשם באת וקדחת והברגת ותלית וסחבת והורדת והעלת והכל במרץ ובזריזות, גם כשכבר לא היית כל כך צעיר, זה לא עצר אותך,

היית מסור לאמא והיית כל כך פשוט, וכל כך ישר, גם האמונה שלכם בקב״ה ובייעוד שלנו פה בארץ הייתה תמיד ברורה פשוטה וישרה.
וכל כך וקשה קשה לנו להבין איך סבלת כל כך, הרבה שאלתי את עצמי ואת אלוקים
– למה?
והדבר בראשון שעלה ונשאר במחשבתי הוא מאמר חז"ל על יסורים של אהבה,

נאמר במשלי: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח", ורש"י שם מפרש: "יסורים של אהבה: הקב"ה מייסרו בעולם הזה בלא שום עוון כדי להרבות שכרו בעולם הבא יותר מכדי זכויותיו".
כלומר, יכול להיות שיבואו על הצדיק יסורים מבלי שהוא עשה חטא כלשהו כדי שלאחר מכן הוא יקבל שכר בעולם הבא

גם הרב סעדיה גאון אומר שהיסורים שבאים על הצדיק בעולם הזה הם כדי למחוק לו את עוונותיו, ולהרבות לו את שכרו בעולם הבא, ששם הגמול היותר גדול.

והכוונה היא שכל מי שיש לו המון זכויות ומעט עוונות, לפעמים דווקא בגלל זה מתייסר יותר כדי שיגיע נקי לחלוטין לעולם הבא, ולכן הם מכונים ׳יסורים של אהבה׳

אבא אני בטוח שאתה עכשיו בגן עדן, ואתה שליו כמו שמגיע לך להיות,
אני בטוח שבתור ילד ואולי גם כאדם בוגר אמרתי ועשיתי דברים שפגעו בך, אני מבקש בהזדמנות אחרונה זו סליחה ומקווה שאתה מוחל וסולח לי, לנו,
אני מקווה שאתה גאה בנו ותמשיך להיות גאה במי שאנחנו
אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך

ללא ספק

דורון וולף — Tue, 21 May 2024 19:35:21 +0000

לפעמים אתה מסתכל במראה ורואה שם מישהו אחר,
דומה לך אבל מבוגר הרבה יותר,
עייף וחסר סבלנות, ואתה תוהה איפה אתה היית כשזה קרה לו,
האם זה לא אבוד לו, ולהיכן כל החלומות שלך התפזרו, כי הם כבר לא אצלו,
בחירה שגויה אחת הובילה לאחרת ועכשיו כבר אי אפשר לחזור,
אולי הוא לא מצליח להתקדם קדימה, כי אני כל הזמן מביט לאחור?
והלב, בזמן האחרון הרבה יותר אדיש וגם שביר בו זמנית, איך זה ייתכן?
עד מתי זה לא מאוחר מידי לתקן?

להיות חסין כדורים
בלי לדעת את מטרת הייסורים
לקבל את הדין באהבה
גם כשלא ברורה הסיבה
אבל הספק תמיד נשאר עומד
לא מתנחמד
בלי רמזים או חרוזים
חלק בלתי נפרד מהחבילה
ללא ספק הוא העינוי המר מכולם

נעדרים קרים (ספר מומלץ)

דורון וולף — Sun, 17 Jan 2021 20:27:56 +0000

׳דיסקליימר׳

או ׳גילוי נאות׳ שכזה – אני מכיר את אסף, למדנו יחד בתיכון.. אז רגע.. זה פוסט מכור? לא, להפך,
את חטאי אני מזכיר היום, אסף ואני לא היינו חברים קרובים בתיכון, (..ובכלל דווקא היה זכור לי שהוא טוב בציור), אחרי התיכון כל אחד המשיך לדרכו וכדרכו של עולם, קשר טוב הצלחתי לשמור רק עם כמה חברים בודדים, אסף לצערי לא היה אחד מהם,
קניתי את הספר מסקרנות גרידא אבל אני שמח כל כך שעשיתי זאת

אז ת׳כלס, איך הספר?

טוב, טוב מאוד לטעמי, פתחתי את הספר בשישי בערב והנחתי אותו רק כשסיימתי במוצ״ש, הדמות הראשית בסיפור (שירה) מרגישה אמיתית ומוכרת אבל דווקא באופן מסקרן שמדביק אתכם לעלילה,
שירה, שבאה מבית דתי אבל בוחרת להתגייס לצבא, עוברת חוויה שמוכרת ללא מעט מבני ובנות הכיפות הסרוגות, אבל תהיה מעניינת ומרתקת לא פחות ואולי אפילו יותר לקוראים מהמגזר החילוני,
הסיפור שאולי נשמע מוכר, מפתיע שוב ושוב, כי השיבוץ של שירה בצבא מוביל ליחידה משטרתית החוקרת נעדרים שהתיק שלהם התיישן (ומכאן השם ׳נעדרים קרים׳) ומשלבת את החקירה הבלשית כבסיס שמוביל את ההתרחשויות ואת הגיבורה בנופים מקומות שמות ודמויות שכולן כל כך מוכרות לנו בארץ ובחברה הישראלית מצד אחד ולמרות זאת קשורות ומתחברות לתעלומה בלשית מותחת מצד שני

סוף הסיפור

כמו כל סיפור טוב באמת, חלק מהתעלומות נפתרות אבל חלק גם נשאר פתוח ומשאיר טעם של עוד, כמובן לא אספר פה כדי לא להרוס לכם, רק ממליץ, בפעם הבאה שאתם בסטימצ׳קי/צומת ספרים או כל חנות ספרים אחרת ומחפשים את ה׳פיקס׳ מתח הבא שלכם אצל הרלן קובן, ג׳פרי ארצ׳ר או דיוויד באלדצ׳י וכדו׳, עצרו רגע ונסו את ׳נעדרים קרים׳ של אסף קוגלר, אני לא אתפלא (ומאוד מקווה) אם גם אצלו זה יהפוך לסדרה..

וורדפרס: להיפרד מהתבנית ולהישאר בחיים

דורון וולף — Thu, 19 Dec 2019 21:33:44 +0000

פעם לעומת היום

פעם, כשוורדפרס עוד שימשה רק עבור בלוגים, מעבר בין תבניות עיצוב לא היה מורכב כל כך, פשוט בחרת בתבנית חדשה והעיצוב של כל עמודי הבלוג השתנה בהתאם, אבל גם אם במקרה אתם אלה שעדיין משתמשים בוורדפרס לבלוג בלבד, בכל זאת אני ממליץ לכם להמשיך לקרוא הלאה כי המצב כיום שונה בהחלט.

היום, וורדפרס היא פלטפורמת הבסיס של כ 34% מאתרי האינטרנט וזה כולל: אתרי תדמית, פורטפוליו, חנויות, אתרי אינדקס, אתרי קורסים, מגזינים דיגיטליים וכן הלאה, כלומר, במרבית האתרים האלה הבלוג כלל אינו העיקר ולפעמים כמעט לא בשימוש אם בכלל

מסיבה זו בשנים האחרונות תבניות וורדפרס ורסטליות (כמו Enfold, Divi או Flatstome ורבות אחרות) נהיו הרבה יותר פופולריות משום שהן מאפשרות למשתמש, באמצעות ממשק של drag and drop, לייצר מבנה מקורי משלו לתוכן העמודים השונים באתר ולפעמים גם כוללות בתוכן סוגי עמודים נוספים (כלומר חוץ מעמודי פוסטים ועמודים רגילים התבנית יוצרת post type חדש כמו עמודי פורטפוליו או עמודי קטלוג מוצרים לחנות וכן הלאה)

למה לי להיפרד מהתבנית?

בעקרון, אם טוב לך עם התבנית הנוכחית שלך אז לכאורה אין לך שום סיבה להיפרד,
אני לאחרונה נפרדתי מ- Enfold משום שבזמן שתבניות אחרות התפתחו והציעו ממשק ויזואלי ונוח של WSIWYG לבניית העמודים, הממשק של Enfold לבניית עמודים נשאר ממשק של סימבולי שעובד רק מאחורי הקלעים (ולא ויזואלי וחי), העיצוב היה מוגבל ביכולות שלו וקשה מאוד לדיוק (במיוחד ברמת השליטה בהתאמה למסכים קטנים) ובנוסף לכך, האתר שלי סבל מאיטיות הטעינה של רכיבי התבנית (כזו שגם אופטימיזציות שונות שעשיתי לא הועילו לה מספיק) וכידוע גולשים (וגם גוגל) מאבדים סבלנות ובהתאם נוטשים יותר מהר את האתר והדירוג במנועי חיפוש יכול להיפגע וכו'

מה מסובך בהחלפת תבנית ואיך מתגברים על זה?

כאמור, אם אתם משתמשים בוורדפרס כבלוג בלבד אז כנראה שמעבר מתבנית לתבנית לא יהיה כל כך כואב, בעקבות ההחלפה העיצוב של הבלוג שלכם ישתנה מיידית למראה של התבנית החדשה וכנראה שלא תצטרכו להגדיר מחדש דבר בהגדרות של התבנית החדשה למעט דברים שקשורים ל- header (ראש האתר עם התפריט והלוגו) וה- footer (תחתית האתר ומה שתרצו שהוא יכיל) ולמעט הגדרת העדפות אישיות שיש לכם (במידה והתבנית מאפשרת העדפות כאלה) אבל במידה והאתר שלכם מכיל עוד עמודים והשתמשתם בתבנית מתקדמת כמו אלה שהוזכרו לעיל אז המצב כבר מסתבך

שבירת המראה של כל התוכן

אם השתמשת באותם תבניות שמאפשרות לך בניה באמצעות ממשק drag and drop אז למעשה יצרת את העמודים שלך באמצעות short codes של אותה התבנית, כלומר, ברגע שאתה מחליף את התבנית לתבנית אחרת כל אותם פיסות קוד של התבנית הישנה כבר מאבדות את המשמעות שלהן עבור וורדפרס (כי התבנית ש'תירגמה' אותן כבר איננה) ולכן כל המבנה של העמודים באתר יתחרבש ויציג את הקוד של התבנית הישנה בלי להפעיל אותו ובקיצור – זה יראה נורא ואיום

אז מה עושים? – מהסיבה הזו, במקום להחליף את התבנית שלי בתבנית אחרת, בחרתי לבנות את האתר שלי מחדש באלמנטור, שהוא תוסף שמאפשר לך לבנות עמודים (וגם תבניות אבל על כך נתעכב בהמשך) ומה שנהדר בו במקרה שלנו הוא (מעבר ל- WSIWYG שיש לו בזמן העריכה ונוחות העיצוב והדיוק שניתן להגיע בו, שהם לדעתי הגבוהים ביותר מכל ה- page buildr-ים שיש כרגע בשוק של וורדפרס) היכולת שלו לאפשר ל'המיר' את העמודים השונים של האתר, כל אחד בנפרד! וזאת לעומת בחירה בהחלפת תבנית – מהלך שלמעשה משבית את האתר ומאלץ אתכם לתקן את כל העמודים בבת אחת באמצעות התבנית החדשה לפני שתוכלו להעלות את האתר מחדש לאוויר… אז נכון – אם יש לכם סביבת staging, היא תאפשר לכם עבודה על עותק נפרד של האתר בזמן שהאתר המקורי עדיין באוויר, אבל, עם אלמנטור, יכולתי לעבוד גם בלי סביבת staging, פשוט תיקנתי כל פעם בזמני הפנוי עמוד אחד (ועד עמוד ועוד עמוד וכו') עד שסיימתי לתקן את כולם וכך כל האתר נישאר באוויר והתעבורה אליו לא נפגעה בזמן שהתקדמתי ועד שסיימתי עם התיקונים והעיצוב מחדש בקצב שנוח לי

אך עושים את זה? – מתקינים אלמנטור > עוברים אל העמוד שרוצים 'להמיר' > בוחרים לבצע עריכה עם 'העורך הקלאסי' של וורדפרס (במקום עם העורך של התבנית) > בשלב הזה ניתן כעת לבחור בכפתור 'עריכה באמצעות אלמנטור' שמופיע בראש העמוד ואפשר להתחיל לערוך את העמוד עם העורך של אלמנטור ובכך 'להמיר' אותו, כמובן לא לשכוח לשמור בסוף, שאר העמודים (שלא נערכו באמצעות אלמנטור) ימשיכו לעבוד כרגיל עד שתטפלו גם בהם.
חשוב לציין – זה למעשה החלק הקשה והמבאס, אם יש לכם הרבה עמודים באתר והתוכן שלהם אינו אחיד בעיצוב שלו (כלומר העיצוב של העמודים באתר לא זהה לכל/רוב העמודים ולכל אחד יש ניראות אחרת במידה כזו או אחרת) אז יש לכם כעת הרבה 'עבודה שחורה' לעשות, לעבור עמוד עמוד ולהתחיל 'להמיר' אותו, היתרון הוא כאמור (מעבר לשיפור עצמו במראה העמודים שניתן להשיג עם אלמנטור) שכך אתם משחררים את עצמכם מהתבנית הישנה לאט לאט ובקצב שלכם – מבלי לאבד את כל האתר בבת אחת, אבל – אם העמודים שלכם כן אחידים בעיצוב שלהם (כלומר כל עמוד מכיל תמונות וטקסטים במקומות קבועים ורק התוכן/תמונה משתנה מעמוד לעמוד כמו לדוגמה בעמודי בלוג) אז כמובן שאתם יכולים לנצל את היכולות של אלמנטור לצור טמפלטים קבועים לעמודים ובכך לקצר לכם את תהליך העבודה בצורה שלא תיאמן…
שימו לב לחסוך לעצמכם זמן ולפני תחילת העבודה על כל העמודים להגדיר לכם הגדרות ברירת מחדל לטיפוגרפיה צבע וכו' (על כך ראו בהמשך)

ה- c.p.t של התבנית הישנה הולך לאיבוד (?)

אז עברתם על כל העמודים הרגילים באתר ועדכנתם אותם לאלמנטור, כולל עמודי הפורטפוליו, יש! אז בוא נתקין עכשיו תבנית פשוטה וקלה כלשהי (כי במילא העמודים מעוצבים באלמנטור ולא בתבנית) וסגרנו עניין, לא? – לא!
אם מעבר לעמודים רגילים ועמודי post-ים של הבלוג היו לכם סוג עמודים נוסף (custom post type) שלרוב נקרא 'פורטפוליו' (או בשם אחר אבל מניסיוני 'פורטפוליו' הוא השם הנפוץ…) ברגע שתחליפו תבנית אתם עלולים לגלות שעמודי הפורטפוליו הללו נעלמו להם. למה? כי התבנית הישנה היא זאת ש'רשמה' אותם (פעולת register) אצל וורדפרס ואם התבנית איננה אז גם 'הרישום' הנ"ל נמחק

אז מה עושים? – אל דאגה, כאמור, רק הרישום נמחק ולא העמודים עצמם, וורדפרס לא מציגה אותם כי 'כיבו' את המספק שהדליק את הסוג הזה של העמודים, כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא ל'רשום' אותם מחדש ואז הם יחזרו להיות זמינים

אך עושים את זה? – ברוב המקרים התבנית הישנה 'רשמה' את ה custom post type שלה באמצעות קוד שיושב באחד הקבצים של התבנית, אתם צריכים פשוט למצוא אותו להשתמש בו מחדש, אני יכול להדגים מהמקרה של enfold שעליכם ללכת בקבצי התבנית לתיקיית enfold\includes\admin ולמצוא את הקובץ register-portfolio.php והקוד שנמצא בתוכו הוא הקוד שיחזיר את עמודי הפורטפוליו שלכם לתחייה

אפשר להעתיק אותו לתוך קובץ ה functions.php של התבנית החדשה וכך הוא ירוץ מחדש אבל אנחנו הרי לא רוצים להיות תלויים באף תבנית יותר נכון?לכן אני מאוד ממליץ להשתמש בתוסף code snippets שמאפשר לכם להכניס קוד PHP משלכם שירוץ באתר ללא תלות בקבצי תבנית ספציפית

חשוב לציין – אם תעשו את השלב הזה (של הפעלת הקוד הנ"ל באמצעות התוסף code snippets) לפני שהחלפתם תבנית אז כמובן שיתכן ותיווצר התנגשות בין הקוד של התבנית והקוד שלכם וגברת וורדפרס עלולה להיתקע, אם אתם בכל זאת רוצים להקדים את המאוחר code snippets מאפשר גם להכניס קוד אבל להגדיר שהוא 'כבוי', כך תוכלו להדליק אותו רק כשהזמן מתאים

קוד CSS

אנחנו מתקרבים לסוף אבל עדיין לא הכל מאחורינו, אם הכנסתם קוד CSS כלשהו בשדה ה CSS של ה-Customizer של וורדפרס, גם הוא ילך לאיבוד (כי ה- Customizer זוכר את ה CSS פר תבנית ולא באופן גלובלי לכל תבנית) כמו כן אם לתבנית גם היה עמוד הגדרות משלה שבו היה שדה CSS כזה (ולרוב ישנו כזה), אז כמובן שאחרי החלפת התבנית הקוד שהיה שם (או שמתם שם כזה) יפסיק לעבוד

אז מה עושים? – גם כאן התוסף code snippets מציל את היום ומאפשר לנו להכניס קוד CSS שירוץ באופן גלובאלי על האתר ולא יהיה תלוי בתחלופה של תבנית

אך עושים את זה? – פשוט יוצרים עם התוסף הנ"ל 'סניפט' חדש שיכיל את ה CSS שלנו, שימו לב לדוגמאות שבאות יחד עם התוסף כדי להבין אך מכניסים קוד CSS (ולא PHP כמו שעשינו בחלק הקודם)

חשוב לציין – הרבה פעמים חלק מקוד ה-CSS שהכנסתם היה רלוונטי לתבנית הקודמת ואולי אין בו צורך בתבנית הנוכחית אז שימו לב כמובן להעביר רק מה שבאמת צריך

טיפוגרפיה, צבעים ואופציות סטיילינג אחרות

רוב הסיכויים שהתבנית הישנה הכילה הגדרות ברירת מחדל (שאתם בחרתם או שפשוט היו מוגדרות בה בלי שהייתה לכם שליטה על כך) לגבי גדלי טקסטים של כותרות וטקסט רץ, צבעי הטקסטים, הגופנים (פונטים) שמשמשים כותרות שונות וטקסטים מסוגים שונים וכן הלאה, כל ההגדרות האלה כמובן ילכו לאיבוד כשנחליף את התבנית

אז מה עושים? – אופציה ראשונה היא ללכת ולהגדיר את הגדרות ברירת המחדל הללו בהתאם למה שאתם רוצים בפאנל ההגדרות של אלמנטור על מנת שהם יהיו ברירת המחדל כאשר התבנית תוחלף (כמובן הם ישפיעו רק לכל לכל מקום שבו הם חלים עליהם ושהם ללא הגדרות ספציפיות לפונט/צבע וכו' שאולי נתתם במקומות מסוימים כשבניתם עמודים באלמנטור) אם בחרתם באופציה הזו אז חשוב גם להיכנס להגדרות של אלמנטור ולבטל את האופציות 'השבת צבעי ברירת מחדל' ו- 'השבת פונטים ברירת מחדל'.
אופציה שנייה היא להשתמש בתוסף שנקרא Style Kits for Elementor

איך עושים את זה? – אם בחרתם באופציה השניה של התוסף Style Kits for Elementor אז כדאי להבין שהוא למעשה מרכז את כל אופציות הסטיילינג (בדומה להגדרות ברירת המחדל של אלמנטור אבל עם עוד אופציות רבות נוספות) ומאפשר להחיל אותן על כל האתר או רק על עמודים מסוימים (כלומר חלק להחיל בעמודים מסוימים וחלק להחיל בעמודים אחרים וכן הלאה ולמחזר את השימוש בהן לפי הצורך)
אבל מצד שני הוא טיפה יותר מורכב לשימוש ולכן אין לי אפשרות להרחיב פה את השימוש בו ולפני שאתם בוחרים באופציה הזו פשוט כדאי לראות וידאו ו/או לקרוא את תיעוד של יוצרי התוסף ולהחליט אם זה בשבילכם (עקרונית כדאי לבחור בו לטווח הרחוק כי זה מקל מאוד, אבל השלב הראשוני עלול לדרוש יותר השקעה)

הדר, פוטר ושאר חלקי התבנית

בעצם כעת הרוב כבר כמעט פתור ולכאורה כבר אפשר להחליף תבנית אבל לאיזו תבנית כדאי? אם כמוני גם אתם בניתם הכל באלמנטור אז למעשה כעת אתם מחפשים תבנית קלה ככל האפשר שמכילה כמו שפחות משקל ו-styling משל עצמה (כי אנחנו הרי רוצים את הסגנון והעיצוב שאנחנו הגדרנו באלמנטור ומינימום של התערבות חיצונית) אבל.. ברגע שנחליף תבנית, כמובן ההדר והפוטר (header וה-footer) שהיו לנו ישתנו ונצטרך לצור גם אותם מחדש..

אז מה עושים? – לכן מומלץ לבחור בתבנית Hello Elementor שנוצרה ע"י צוות אלמנטור עצמם בדיוק במאפיינים האלה ולמטרה הזו

אך עושים את זה? – נכנסים בוורדפרס אל עיצוב > תבניות > הוספת תבנית חדשה ובשדה החיפוש מחפשים את hello, בוחרים ומפעילים, כעת תשימו לב שההדר בכל העמודים נראה, לא מדהים במיוחד, אבל זה כמובן בכוונה תחילה, כי רצינו תבנית ריקה וכעת עם אלמנטור אתם יכולים לעצב גם הדר ופוטר ..וגם חלקי תבנית אחרים כמו ארכיון, תוצאות חיפוש, עמוד 404 וכן הלאה.. כמובן לא נסביר פה את התהליך של יצירת כל חלקי התבנית הללו כי זה חומר מספיק ארוך לעוד 4 או 5 פוסטים נפרדים אבל ניתן פה רק דוגמה לוידאו אחד שמסביר בכיף איך יוצרים לבד הדר משלכם

היי.. זה לא השלב להתעצל עכשיו, כל הרעיון במעבר לאלמנטור הוא השליטה האבסולוטית שיש לכם בכל פיקסל באתר, כעת אתם עושים את זה גם לחלקי התבנית הקבועים.. יאללה שנסו מותנים וצרו לכם חלקי תבנית כמו שתמיד רציתם

חשוב לציין – עכשיו כמובן אפשר ורצוי להפעיל את ה'סניפט' של קוד ה PHP שמחזיר לחיים את עמודי הפורטפוליו שלכם, כמובן רצוי אחרי הפעלת התבנית החדשה גם לעשות רפרוף מהיר על העמודים השונים באתר ולראות שהכל בדיוק כמו שרציתם, הרבה פעמים תבנית 'הלו' למרות שהיא מינימלית בהגדרות שלה, עדיין משפיעה על גדלי פונטים וצבעי כפתורים, ריווחים וכו' (עיין ערך 'טיפוגרפיה צבעים וסטיילינג' שהזכרנו קודם..)

זהו?

אם עברתם את כל השלבים והגעתם עד לפה.. אני ממש גאה בכם.. אפילו אם לא עברתם אותם ממש אלא רק קראתם עד לא פה – סַחְתֵּין!
כן.. בגדול זהו, בשלב הזה האתר אמור להיות כולו אלמנטור (על בסיס תבנית הלו המינימלית בלבד), כולו בהתאם לעיצוב וההגדרות שלכם – יש! עשיתם את זה! עכשיו לכו פנקו את עצמכם באיזה שייק ירוק ובריא.. או בשאוורמה כבש ירושלמי עם הרבה חריף.. זה כבר תלוי בכם..

בהצלחה!

איך פייסבוק הרג את הבלוג (שלי)

דורון וולף — Wed, 06 Feb 2019 22:26:59 +0000

היו היה..

תחזיקו חזק.. רגע קל של פיהוק היסטורי – אי שם בשנת 1998, עוד טרום עידן הפייסבוק, התחלתי לראשונה להעלות בצורה מסודרת טקסטים שלי לאינטרנט, ורק מתישהו בשנת 2007 גיליתי את עולם הבלוגים בכלל ואת וורדפרס בפרט כפלטפורמה נוחה לכתיבת וסידור פוסטים בפורמט של בלוג.
מאז כמובן זרמו הרבה טקסטים באוטוסטרדת האינטרנט ומתי שהוא ב 2005 פייסבוק נפתח לקהל הרחב (ולא רק לאוניברסיטאות) אבל כנראה שפחות או יותר רק ב- 2015, לפחות מבחינתי, האיזון בן שיתוף טקסטים אישיים בבלוג לבן שיתוף טקסטים בפייסבוק השתנה והכף הוכרעה לטובת הפייס,
אם בהתחלה בשבילי הבלוג עדיין היה העיקר או לפחות עדיין שימש לטורים ארוכים/רציניים ופייסבוק היה מעין גימיק או מקום לטקסטים קצרים בלבד, לפתע, גם בגלל רמת האינטראקציה הגבוהה שטקסטים קיבלו שם מול חברים וגם בגלל רמת הזמינות (ורמת המחויבות הנמוכה יותר לאיכות הטקסט) נהיה יותר ויותר קל לשגר טקסטים בעיקר לפייסבוק,
אבל כמובן ש"עבירה גוררת עבירה" ועם הזמן גם הרגיש יותר קשה ומופרך לכתוב טקסטים ארוכים בכלל וכך הבלוג התייבש פחות או יותר ונעצר במקום.
הטקסט הזה כאן הוא לא ממש כתב אישום מול פייסבוק אלא סתם תחושת ייאוש של 'יחסינו לאן', כי מה שעוד יותר עצוב בכל הסיפור הזה הוא שגם בפייסבוק אני כבר לא כל כך ניהנה לכתוב,
במשך תקופה ארוכה הבחנתי שהרבה מחברי משתמשים בפייסבוק להתגוששות פוליטית מנומסת יותר או פחות (או פחות מפחות) וזו כמובן זכותם וגם ייתכן שחלק מהם בינתיים כבר נרגעו וחזרו להעלות רק פוסטים של חתולים אבל כך או כך בשנים האחרונות מצאתי את עצמי ממעט להיכנס אפילו לפייסבוק.
גם בזמן האחרון כשכבר יש לי משהו להגיד זה לרוב אנימציה או ציור חדש שעשיתי ואז הוא כבר נשלח אחר כבוד ובזריזות אל חשבון האינסטגרם שלי (ואולי גם לפייס אבל באמצעות שיתוף אוטומטי אגבי),
שוב, זה יותר קינה מאשר האשמה, ואם זו כן האשמה אז זו האשמה עצמית, כי אני ממש לא חושב שפייסבוק הרג את עולם הבלוגים, בסופו של דבר זו מאוד תלוי בבעל הבלוג ובמטרות שהוא רוצה להשיג ובייעוד שהוא מיעד לבלוג שלו, גם בימים אלה אני עדיין עוקב אחרי בלוגים בארץ ובעולם (חלקם של חברים טובים שאני מכיר אישית) שמעלים תוכן חדש על בסיס כמעט יום-יומי ומשגשגים ביותר גם מבחינת איכות החומרים וגם מבחינת כמות העוקבים וכן הלאה.
…אגב, יכולתי גם, עדיין יש לי במגירה לא מעט טיוטות של פוסטים בעיקר בתכנים מקצועיים אבל גם חוויות די מעניינות שקשורות לעבודה שלי בעיצוב, שתכננתי להעלות על בסיס שבועי, אבל איכשהו הדרייב שהיה לי בעבר לשבת ולהשקיע בטקסטים התמוסס

אז מה בשורה התחתונה?

האמת.. אני עוד לא בטוח, אבל הייתי חייב להכיר בזה וגם לפרוק את זה, את הקינה הזאת על גסיסתו של עולם הכתיבה כמו שהכרתי אותו פעם, הייתי חייב לכתוב את זה איפשהו, ואז שנייה לפני שרצתי לרשום את זה בפייסבוק, חשבתי, רגע… עצור .. זה יכול להיות דווקא אחלה פוסט לבלוג..
אז נכון ששנייה אחרי שאני אפבלש את זה כאן, כנראה שאני עדיין ארוץ ואשים לינק לזה בפייסבוק, אבל אולי יש פה גם צוהר לתקווה שאני אצליח שוב לחזור מידי פעם ולכתוב פה כמו בעבר,
נו טוב.. תחזיקו לי אצבעות ולהתראות בבלוג פוסט הבא …שיהיה בטח כנראה רק בעוד שנתיים או משהו כזה אבל בינתיים אני אופטימי

5 אחרי הצהרים

דורון וולף — Sun, 11 Oct 2015 20:42:17 +0000

..במיוחד אני אוהב בשבת אביבית את השעה 5 אחר הצהרים,
אם יש רוח היא מלטפת וקלה וגם אני אחרי מנוחת צהרים, כמוה, יותר רגוע ושקט,
עוד מעט מתקרר אבל בינתים עדיין נעים, עוד מעט יחשיך אבל יש עוד אור נהדר,
העולם נשטף בצהוב בהיר עדין והכל יותר ברור, החמה מתחילה לשקוע והצללים מתארכים,
פתאום קונטרסט נהדר בין צבע לצבע, אור לחושך, קודש לחול,
ואני חושב על יום ראשון ואומר לעצמי – אתה יכול

חשיבה חדה (ספר מומלץ)

דורון וולף — Mon, 20 Jul 2015 09:41:21 +0000

עומס המידע (המוטה)

לא מעט מהויכוחים שיש לי עם חברים בפייסבוק או במציאות, אומנם נובעים מדיעה אישית אבל מתבססים כביכול על מחקרים
לאחרונה שמנו לב שתמיד יהיה לכל אחד מאיתנו מחקר ׳מפוצץ׳ מהאינטרנט שמגבה את הדיעה שלו – והרי כיצד זה ייתכן?
מהסיבה זו נושא עומס המידע (ועומס המידע המוטה) תמיד תיסכל אותי,
אך תסביר למישהו שהעבודה שרשום בכותרת ׳מחקר מדעי׳ ושזה נמצא באינטרנט אינו בהכרח מהווה הוכחה חותכת?
לכן אני רוצה להכיר לכם ספר ..וגם להכריח אתכם לקרוא אותו.. אם הייתי יכול..
נכון.. קשה לכתוב, בלי להשמע נדוש ולעוס, על העומס הנ״ל שיש בימינו מהאינטרנט בלבד ואמצעי התקשורת בכלל,
טחנו את זה כמעט מכל כיוון.. והנה בכל זאת ספר שמביא זווית שהיא לא רק חדשה אלא גם כתובה בצורה מעניינת,

צרפו לרשימת ספרי החובה שלכם

מעבר לעניין שיש בו (כי יש לא מעט ספרי ׳מדע פופלארי׳ מעניינים בשוק) הספר הזה הוא, לעניות דעתי, ספר חובה לכל אדם באשר הוא
כי בדיוק כמו שאי אפשר כבר ללמד ׳גולש חדש׳ מה זה דואר אלקטרוני בלי להזכיר לו באותה נשימה שצריך להזהר מספאם ומכתבי שרשרת
כך גם, בימינו, הכרחי לכל מי שסומך על האינטרנט כמקור מידע, לקבל כלים בסיסיים שהספר ׳חשיבה חדה׳ נותן, כמו לדוגמא כיצד לדעת להבדיל ולסנן בין עובדות יבשות לבין דעות,
בן מחקרים מדעיים לבן פסאודו מדעיים ..וגם כיצד להבין לבד מתי ייתכן מאוד שהם מוטים (גם אם בשוגג)

חשוב לציין שההסברים בספר נוגעים לא רק לעושר המידע שבאינטרנט אלא לחיי היום יום בכלל והם מדגימים הטיות פשוטות (ומסובכות) בהם אנחנו עצמנו נגועים כולנו,
אחרי קריאה בו מבחינים הרבה יותר בקלות כיצד מידי יום אנחנו משלים את עצמנו או נותנים לאחרים להשלות אותנו בגלל האופן שבו מוחנו עובד

מדע שכיף לקרוא

מעל להכל חשוב לי להדגיש שלהבדיל מלא מעט ספרים מדעים אחרים, הספר הזה כתוב בצורה מעניית עם הרבה דוגמאות כיפיות שאפשר גם להתנסות בהם
כאמור בעיני הוא מהווה סוג של ידע בסיסי להתמודדות נכונה עם הצפת המידע המוטה שקיימת בימינו
אני שמח שגילו לי אותו ואני ממליץ עליו בחום לכל אחד (ומי שמכיר אותי יודע שאני לא נוטה להמליץ פה על ספרים או סרטים בכל שני וחמישי..)
מי שרוצה עוד פרטים על הספר הסופר וכמובן גם איפה אפשר לקנות, אפשר למצוא אותם כאן

רעש חם

דורון וולף — Sat, 10 Jan 2015 20:11:49 +0000

בחורף יש שבתות שבהן אנחנו לא כל כך קדושים, בחוץ גשם זלעפות רעמים וברקים, בפנים אין בית כנסת או תפילות, אשתך מעולפת עם מיגרנה, הילדים מטפסים עליך עליה וכמובן על הקירות, בזמן הקידוש הקטנטנה רבה עם הגדול והאמצעית בוכה בקול, במקום 'מלאכי השרת' ו-'שבת שלום' זה מרגיש יותר כמו 'חושך על פני תהום' , אבל אז.. מגיע המרק! פתאום כל הרעש הצעקות הבכי וההמולה מתחלף באחת בקול גמיעה וליקוק שפתיים, זה רועש לא פחות אבל זה שקט מופלא, שקט של משפחה שלמה שלרגע מצליחה לסתום את הפה וביחד להתענג על מרק טעים טעים וחם, חם ונעים. …כמובן שאחרי פחות מ-5 דקות המרק אוזל וההמולה חוזרת אבל זה רגע קסום וחם בחורף קר, שמשאיר טעם של עוד

הסקר המיתולגי – 2014 !

דורון וולף — Mon, 01 Sep 2014 16:23:57 +0000

למי שאין כוח לכל הבלה בלה של ההקדמה שילחץ פה כדי לקפוץ ישר לסקר

הבלה בלה (..סוג של הקדמה)!

הכל התחיל לפני הרבה שנים כשאחותי וגיסי היקרים העלו סברה מסקרנת: כמעט כל מי שאוהב קינמון גם שונא קימל!
באותם ימי קדם, הייתי צעיר פוחז, פייסבוק לא היה קיים, אתרים מפלאש היו ״הדבר!״ ובלוגים זה היה בכלל נועז וחדשני
..ככה מפה ושם התגלגל לו הרעיון, נהפך למעין שאלון אינטרנטי (שכתבתי ב html וקצת js של שנות ה 90) שנתן פידבק בלי באמת לאסוף נתונים
בזמנו זה היה קוריוז חביב אבל היום בטח ייראה דיי מגוחך (..ואגב הוא עדיין עדיין חי לו בצינעה באתר הישן שלי ..למוצא הישר מובטחת הנאה מפוקפקת..)

מאז כידוע זרם הרבה ביוב בירקון ..עד שלפתע פרץ לו מבצע צוק איתן!
מה שהביא לי (בין מרדף אחרי זורקי אבנים ובקבוקי תבערה וסיורי ג׳יפים בלילות ..הייתי באיזור דרום הר חברון…) המון שעות מתות שהייתי צריך להרוג
וככה יצא שבזכות החמאס אני עושה לכם פה טרור עם חידוש מסחרר לסקר המיתולגי!
אז נכון.. גם עכשיו זה לא יותר מגדר קוריוז חביב, גם אין פה ממש תשובות נכונות או לא נכונות
וכנראה שגם לא נוכל לקרוץ מהסטטיסטיקות שיצאו בסוף הוכחה מדעית..
אבל נראה שבהחלט נוכל לקרוץ אחד לשני שהיה חביב, מפתיע והכי חשוב: האם באמת יש רוב מוצק שאוהב קינמון וגם שונא קימל (או להפך)?

תודו!..תודו שגם אתם במתח.. מתהפכים בלילה במיטה וכוססים אצבעות כל היום..

הסקר!

יאללה למה אתם מחכים? השאלון פה ממש לפניכם
רק 15 שאלות …ובסוף כמובן אפשר להציץ בתוצאות ולהשוות לחבר׳ה האחרים!
(ומי שיש הצעות לשיפור אז כמובן שאפשר פה בתגובות..)
Loading…

סיימתם?
לכל מי שסקרן לראות אך אחרים ענו אני מרשה להציץ (אבל באמת רק אחרי שסיימתם!) פה

אורז – A la Doron

דורון וולף — Wed, 02 Oct 2013 11:04:09 +0000

נמאס לכם מסתם אורז לבן רגיל? המתכון הזה בשבילכם..

הבלוג שלי בדרך כלל לא מתעסק באוכל אבל מאחר ששוב ושוב קיבלתי דרישה למתכון (הסודי!)
החלטתי שטובת הציבור קודמת לשאיפות שלי לתהילת עולם כשף ואני מפרסם אותו פה להנאתכם..

תיאום ציפיות:

בשלנים מנוסים אולי ייצחקו מרמת הפירוט למתכון כל כך פשוט לאורז אבל במקור כתבתי אותו לעצמי בתקופה שבה עוד לא הבנתי דבר וחצי בבישול
(כדי שלא אשכח תהליך אילתור שעשיתי ונחל מה שנחשב אז מבחינתי – הצלחה מסחררת..)
בכל אופן, אם למישהו שגם בדיוק מתחיל בבישול כמו שאני הייתי אז זה בכל זאת יועיל – אני אשמח
נראה לי שסוד ההצלחה של המתכון הזה היא המינון שלכאורה לא לגמרי הגיוני בין מים לאורז וכמובן בעיקר ההשתוללות עם התבלינים..

חומרים:

שמן טיגון (עדיף זית, אפשר גם קנולה)
2 כוסות אורז פרסי קלסי (+ 3 כוסות מים רותחים)
1 בצל יבש חתוך קטן/בנוני
1 גזר מקולף וחתוך לחתיכות קטנות
1/2 קופסא פטריות שימורים חתוכות קטן/בנוני

שימו לב! לא חובה פטרוזליה! ..זה סתם בשביל הוואסח של הצילום..

תבלינים:

2 כפות מלאות אבקות מרק עוף (אני משתמש לרוב בשל אוסם)
לפי הטעם: מלח + פלפל + אבקת שום טחון + כמון + גריל עוף (לא הרבה אבל גם לא להתבייש)
לפי העין: כורכום (גם בשביל הטעם אבל יותר בשביל הצבע הצהוב אז רצוי לא להגזים)

הכנה:

1. לשים קצת שמן בסיר גדול ולחמם על הלהבה הכי קטנה בכיריים

2. כשהשמן כבר חם אפשר להתחיל לטגן את הבצל החתוך עד שיזהיב קצת
ורק אז להוסיף את הגזר החתוך וגם לתת לו את הזמן טיגון שלו ורק אז את הפטריות עם אותו דגש,
אחר כך את 2 כוסות האורז גם טיפה לתת טיגון בקטנה, במקביל להרתיח מים (ראה/י סעיף הבא)
אם אתם עובדים מהר אפשר לחתוך כל דבר בזמן שהדבר הקודם נמצא בטיגון, אם אתם פחדנים כמוני תכינו הכול מראש..

3. להרתיח 3 כוסות מים (להשתמש באותו גודל כוס כמו שהשתמשנו באורז) ובסיום הטיגונים להוסיף לסיר,
להביא לרתיחה ביחד עם האורז ולערבב (אם האורז לא ירתח הוא גם לא יתנפח כמו שצריך!)
– אפשר להעביר ללהבה גדולה יותר בכיריים כדי לזרז את הרתיחה

4. תוך כדי הרתיחה אפשר להוסיף את התבלינים ולערבב, כמובן שזה הרבה עניין של טעם,
אני ממליץ להיזהר לא לשים יותר מידי אבל גם ממש לא להתקמצן

5. אחרי שהאורז רתח היטב רצוי להעביר חזרה ללהבה הכי קטנה ולבשל 20 דק' עם מכסה סגור

6. בתום 20 הדק' לכבות את האש ולחכות בסבלנות עוד 20 דק' עם מכסה סגור! לא להציץ!

7. אפשר לפתוח! עדיף לערבב דווקא אם מזלג ולא עם כף בשביל לא 'לשבור' את האורז
רצוי לאכול יחד עם קציצות בשר ברטוב אבל זה טעים לאללה גם ככה לבד

בתיאבון!