גם ביום שיגיע תורי לעמוד מול האלוקים.. גם אז אני אאחר….
..קרוב לוודאי, משום ששוב, עמדתי יותר מידי זמן מול המראה
…כמעט כל בוקר, כבר כמה שנים, מחליק בריצה את 50 המדרגות מהקומה השנייה רק בשביל לראות את האוטובוס שאני צריך
חולף על פני ומבשם אותי בהרבה פיח
– בוקר טוב – שוב פספסתי את האוטובוס…


ואם כבר אני כמעט לא עושה כושר אז לפחות משהו מלמעלה דואג לי שאני לא אתנוון לחלוטין,
רץ מטורף עם תיקים מתנופפים נואשות אחרי האוטובוס,
מקווה אולי לתפוס את תשומת לב הנהג, לפעמים מצליח לפעמים לא,
עולה, מתנשף, יושב? ..לא! עומד!, כמעט תמיד עומד,
כי 66 זה לא סתם קו – זה הקו הכי סתם!.. כל הקלישאות שתעלו בדמיונכם על אוטובוס – מרוכזות להם במקום אחד
…טוב נו… אוקיי.. ברור שזה לא הקו היחידי שמזיעים פקקים חם צפוף ועומדים
אבל תסכימו איתי שלא בכל קו, כן יצא לכם לשמוע, בכל יום רגיל, דו-שיח כזה מוזר בעליל….
איפה הפסקתי? אה כן.. עולה, מתנשף, עומד ואז ממש ממולי, זה מתחיל..

– " זה 66 ? "
– " ..תלוי…"
– " לא אתה מבין?, כי יש פה גם קו 166 .."
– " תלוי אם היא עדין אוהבת אותי.."
– "..ואני לא בטוח שראיתי טוב את המספר כשעליתי.."
– "..כלומר.. בטוח שהיא כבר לא ואנחנו רק ידידים.."
– "זה יכול להיות מאוד מבלבל 'תה מבין? 66 ו – 166 .."
– "ולכן זה סתם יבלבל אם אני יתקשר אליה אבל.."
– "ולכן אני רק שואל כדי להיות בטוח.. אז זה 66 ..כן ? "
– "צודק! כן! מצד שני באמת יכול להיות שהיא עדין גם חושבת עלי.."
– "..אבל אתה בטוח?.. ה 1 הזה לא תמיד רואים אותו ככה בפינה"
– "..לא לא.. מה פתאום אין לה אף 1 אחר.."
– ".. זה מזל.. כבר הייתי בטוח שעליתי על 166 .."
– "..אבל מה אם היא לא סיפרה לי…"
– "..כי 166 נוסע בכלל בכלל אחרת 'תה מבין?"
– "….אין לי אחרת מבלעדיה.."
– "..אז אתה חושב שכדאי שאני ארד וייקח קו אחר?"
– "..לא! אני לא מסוגל לעזוב אותה.."
– "….צ'מע.. בנסיעות צריך לקחת החלטות, או שאתה עולה על הקו הנכון או שאתה הולך לאיבוד.."
– "………..מה? אתה אומר לי שאני בכיוון הלא נכון"
– "..תלוי.."-"..תלוי במה?"
– "..אם זה 66 או 166.."

.. וכך זה נימשך..
אין לי מושג איך השיחה בניהם הסתיימה, בשלב מסוים לצערי, הייתי חייב לרדת..
אני עדיין מאחר ועוד יום רגיל מתחיל..

תגיות

תודה שקראתם!

שתפו שגם אחרים יהנו

אולי תאהבו גם את

השאר תגובה

הגב באמצעות פייסבוק