….זה מוזר כל האידיליה הזאת.. נו של.. גנים ציבוריים..
כל כך הרבה פעמים יוצא לי לחצות גן ציבורי נחפז בדרך לאיזשהו מקום ולומר לעצמי
כמה שזה ממש לא בסדר שאני לא מוצא קצת זמן לעצור את השטף של החיים,
לשבת במקום כמו זה ופשוט להירגע ולהנות,

ואז כשסוף סוף אני מוצא את הזמן הזה ויושב, לבד,
אני מרגיש כל כך רע שתוך 2 דקות אני בורח…

תודה שקראתם! שתפו שגם אחרים יהנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי תאהבו גם את

השאר תגובה

השאר תגובה באמצעות פייסבוק

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.