(קטע 1 מתוך 3)

תמיד לנסיעות ארוכות, אני חייב לקחת איתי דיסק או קלטת
חייב מוזיקה שתשתיק את המחשבות או אולי כדי שתהווה תחליף בחסרונם – רק שלא יהיה וואקום, פשוט אסור שיהיה שקט!
שקט יהיה פשוט בלתי נסבל, כמעט לא בגדר אופציה
…חוץ מפעמים מאוד מסוימות ועכשיו זאת בדיוק עוד אחת שכזאת,

חזרה הביתה מהדרום חסר הלחות אל אזור המרכז המיוזע, הנה, כאילו רק במקרה המקום הפנוי היחידי שמצאתי ברכבת היה דווקא של כיסא לא זוגי אלא בודד
ובנוסף על כך- נגד כיוון הנסיעה,
דווקא עם הפנים על מה שכבר חלף ולא על מה שעוד יבוא, כיסא שמכריח אותך לחשוב על העבר שזה עתה עזבת.. כיסא שגורם לי עכשיו להתפתל..

אז מה כבר אפשר לעשות? רחמים עצמיים חמימים קרירים מרירים מתוקים שכאלה, כל כך קל ומפתה לשקוע ולהתעטף בתוכם כמו שמיכה מפנקת..
אבל גם קשה, בכלל לא נעים להודות, להכיר בזה שעוד פרק בחיי הסתיים והפעם זה באמת, הפעם זה לתמיד..
כל השנים האלה, כה רבות, של התנדנדות בין תקווה לייאוש, בין ידידות התאהבות חוסר הדדיות ובדידות..
ובכל זאת דיי ברור עכשיו פתאום שגם אם אי פעם אעשה שוב את הדרך הזאת אליה בחזרה, מתל אביב לבאר שבע, הכיוון ההפוך מהכיוון הנסיעה שלי עכשיו, כדי לפגוש אותה שוב
(ואני הרי אעשה זאת ובטח הרבה יותר מפעם אחת, אני הרי מכיר את עצמי) אז סוף סוף זה כבר יהיה בתור.. בתור סתם! עצמי, פשוט אני, באמת בתור סתם ידיד…

אבל.. מצד שני, את כל זה, בדיוק בדיוק את כל מה שרשמתי פה עכשיו,
אמרתי לעצמי גם בפעם שעברה..

תודה שקראתם! שתפו שגם אחרים יהנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אולי תאהבו גם את

זיכרונות

אורז – A la Doron

נמאס לכם מסתם אורז לבן רגיל? המתכון הזה בשבילכם..הבלוג שלי בדרך כלל לא..

קרא עוד »
זיכרונות

יום הולדת 33

אם חיוך אמור לעשות אותך יותר צעיר
למה כשאני מחייך כל הפנים מתמלאות לי בקמטים?

קרא עוד »
זיכרונות

כשאהיה זקן

רציתי לספר לך… כשייתי קטן לעיתים קרובות הייתי שוקע בפתאומיות לתוך דמיון כלשהו

קרא עוד »

השאר תגובה (פייסבוק)

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.