איך פייסבוק הרג את הבלוג (שלי)

תחזיקו חזק.. רגע קל של פיהוק היסטורי – אי שם בשנת 1998, עוד טרום עידן הפייסבוק, התחלתי לראשונה להעלות בצורה מסודרת טקסטים שלי לאינטרנט, ורק מתישהו בשנת 2007 גיליתי את עולם הבלוגים בכלל ואת וורדפרס בפרט כפלטפורמה נוחה לכתיבת וסידור פוסטים בפורמט של בלוג.
מאז כמובן זרמו הרבה טקסטים באוטוסטרדת האינטרנט ומתי שהוא ב 2005 פייסבוק נפתח לקהל הרחב (ולא רק לאוניברסיטאות) אבל כנראה שפחות או יותר רק ב- 2015, לפחות מבחינתי, האיזון בן שיתוף טקסטים אישיים בבלוג לבן שיתוף טקסטים בפייסבוק השתנה והכף הוכרעה לטובת הפייס,
אם בהתחלה בשבילי הבלוג עדיין היה העיקר או לפחות עדיין שימש לטורים ארוכים/רציניים ופייסבוק היה מעין גימיק או מקום לטקסטים קצרים בלבד, לפתע, גם בגלל רמת האינטראקציה הגבוהה שטקסטים קיבלו שם מול חברים וגם בגלל רמת הזמינות (ורמת המחויבות הנמוכה יותר לאיכות הטקסט) נהיה יותר ויותר קל לשגר טקסטים בעיקר לפייסבוק,
אבל כמובן ש"עבירה גוררת עבירה" ועם הזמן גם הרגיש יותר קשה ומופרך לכתוב טקסטים ארוכים בכלל וכך הבלוג התייבש פחות או יותר ונעצר במקום.
הטקסט הזה כאן הוא לא ממש כתב אישום מול פייסבוק אלא סתם תחושת ייאוש של 'יחסינו לאן', כי מה שעוד יותר עצוב בכל הסיפור הזה הוא שגם בפייסבוק אני כבר לא כל כך ניהנה לכתוב,
במשך תקופה ארוכה הבחנתי שהרבה מחברי משתמשים בפייסבוק להתגוששות פוליטית מנומסת יותר או פחות (או פחות מפחות) וזו כמובן זכותם וגם ייתכן שחלק מהם בינתיים כבר נרגעו וחזרו להעלות רק פוסטים של חתולים אבל כך או כך בשנים האחרונות מצאתי את עצמי ממעט להיכנס אפילו לפייסבוק.
גם בזמן האחרון כשכבר יש לי משהו להגיד זה לרוב אנימציה או ציור חדש שעשיתי ואז הוא כבר נשלח אחר כבוד ובזריזות אל חשבון האינסטגרם שלי (ואולי גם לפייס אבל באמצעות שיתוף אוטומטי אגבי),
שוב, זה יותר קינה מאשר האשמה, ואם זו כן האשמה אז זו האשמה עצמית, כי אני ממש לא חושב שפייסבוק הרג את עולם הבלוגים, בסופו של דבר זו מאוד תלוי בבעל הבלוג ובמטרות שהוא רוצה להשיג ובייעוד שהוא מיעד לבלוג שלו, גם בימים אלה אני עדיין עוקב אחרי בלוגים בארץ ובעולם (חלקם של חברים טובים שאני מכיר אישית) שמעלים תוכן חדש על בסיס כמעט יום-יומי ומשגשגים ביותר גם מבחינת איכות החומרים וגם מבחינת כמות העוקבים וכן הלאה.
…אגב, יכולתי גם, עדיין יש לי במגירה לא מעט טיוטות של פוסטים בעיקר בתכנים מקצועיים אבל גם חוויות די מעניינות שקשורות לעבודה שלי בעיצוב, שתכננתי להעלות על בסיס שבועי, אבל איכשהו הדרייב שהיה לי בעבר לשבת ולהשקיע בטקסטים התמוסס

אז מה בשורה התחתונה?

האמת.. אני עוד לא בטוח, אבל הייתי חייב להכיר בזה וגם לפרוק את זה, את הקינה הזאת על גסיסתו של עולם הכתיבה כמו שהכרתי אותו פעם, הייתי חייב לכתוב את זה איפשהו, ואז שנייה לפני שרצתי לרשום את זה בפייסבוק, חשבתי, רגע… עצור .. זה יכול להיות דווקא אחלה פוסט לבלוג..
אז נכון ששנייה אחרי שאני אפבלש את זה כאן, כנראה שאני עדיין ארוץ ואשים לינק לזה בפייסבוק, אבל אולי יש פה גם צוהר לתקווה שאני אצליח שוב לחזור מידי פעם ולכתוב פה כמו בעבר,
נו טוב.. תחזיקו לי אצבעות ולהתראות בבלוג פוסט הבא …שיהיה בטח כנראה רק בעוד שנתיים או משהו כזה אבל בינתיים אני אופטימי  🙂

חשיבה חדה (ספר מומלץ)

לא מעט מהויכוחים שיש לי עם חברים בפייסבוק או במציאות, אומנם נובעים מדיעה אישית אבל מתבססים כביכול על מחקרים
לאחרונה שמנו לב שתמיד יהיה לכל אחד מאיתנו מחקר ׳מפוצץ׳ מהאינטרנט שמגבה את הדיעה שלו – והרי כיצד זה ייתכן?
מהסיבה זו נושא עומס המידע (ועומס המידע המוטה) תמיד תיסכל אותי,
אך תסביר למישהו שהעבודה שרשום בכותרת ׳מחקר מדעי׳ ושזה נמצא באינטרנט אינו בהכרח מהווה הוכחה חותכת?
לכן אני רוצה להכיר לכם ספר ..וגם להכריח אתכם לקרוא אותו.. אם הייתי יכול.. 🙂
נכון.. קשה לכתוב, בלי להשמע נדוש ולעוס, על העומס הנ״ל שיש בימינו מהאינטרנט בלבד ואמצעי התקשורת בכלל,
טחנו את זה כמעט מכל כיוון.. והנה בכל זאת ספר שמביא זווית שהיא לא רק חדשה אלא גם כתובה בצורה מעניינת,
אבל מעבר לעניין (כי יש לא מעט ספרי ׳מדע פופלארי׳ מעניינים בשוק) הספר הזה הוא, לעניות דעתי, ספר חובה לכל אדם באשר הוא
כי בדיוק כמו שאי אפשר כבר ללמד ׳גולש חדש׳ מה זה דואר אלקטרוני בלי להזכיר באותה נשימה שצריך להזהר מספאם ומכתבי שרשרת
כך גם, בימינו, הכרחי לכל מי שסומך על האינטרנט כמקור מידע, לקבל כלים בסיסיים שהספר ׳חשיבה חדה׳ נותן, כמו לדוגמא כיצד לדעת להבדיל ולסנן בין עובדות יבשות לבין דעות,
בן מחקרים מדעיים לבן פסאודו מדעיים ..וגם כיצד להבין לבד מתי ייתכן מאוד שהם מוטים (גם אם בשוגג)

חשוב לציין שההסברים בספר נוגעים לא רק לעושר המידע שבאינטרנט אלא לחיי היום יום בכלל והם מדגימים הטיות פשוטות (ומסובכות) בהם אנחנו עצמנו נגועים כולנו,
אחרי קריאה בו מבחינים הרבה יותר בקלות כיצד מידי יום אנחנו משלים את עצמנו או נותנים לאחרים להשלות אותנו בגלל האופן שבו מוחנו עובד

מעל להכל חשוב לי להדגיש שלהבדיל מלא מעט ספרים מדעים אחרים, הספר הזה כתוב בצורה מעניית עם הרבה דוגמאות כיפיות שאפשר גם להתנסות בהם
כאמור בעיני הוא מהווה סוג של ידע בסיסי להתמודדות נכונה עם הצפת המידע המוטה שקיימת בימינו
אני שמח שגילו לי אותו ואני ממליץ עליו בחום לכל אחד (ומי שמכיר אותי יודע שאני לא נוטה להמליץ פה על ספרים או סרטים בכל שני וחמישי..)
מי שרוצה עוד פרטים על הספר הסופר וכמובן גם איפה אפשר לקנות, אפשר למצוא אותם כאן

אורז – A la Doron

נמאס לכם מסתם אורז לבן רגיל? המתכון הזה בשבילכם..
להמשך קריאה

הדלת האחורית בגרסה עדכנית!

הגעתם בדיוק בזמן..
אתר הפורטפוליו שלי עכשיו עלה בעיצוב מחודש
להמשך קריאה

תו המשפחה (עבודה בתהליך)

"תו המשפחה" כרעיון למעין תו תקן לחברות שתומכות בהורים מבחינת שעות עבודה
להמשך קריאה

פייסבוק כחממה לקיצונים

כולם מדברים על זה שהרשתות החברתיות הם hive mind, אני רוצה להצביע דווקא על אפקט הפוך
להמשך קריאה

מה קורה למותג שמונחה ע"י פופולריות

כבר כמה ימים שהרשת גועשת בגלל הכרזתה של גוגל על סגירת google reader, לא, זה לא עוד פוסט על אלטרנטיבות למבוהלים ממותו של קורא ה- RSS המיתולוגי,
זה ניסיון להאיר אך חברות שחושבים על פופלאריות כמדד עיקרי לאיכות הם סימן ההיכר למותגים שמניחים את הרגל הראשונה שלהם בקבר..
להמשך קריאה

סטודיו למשחק

פוסט שפרסמתי בבלוג של מקום העבודה שלי ויצא חמוד אז בלי בושה אני אני משכפל אותו גם לפה.

אז מה עושים אצלנו בסטודיו של אופן כשאנחנו לא בונים מותגים מנצחים?
אפשר כמובן להתחיל לחשוב על הקריאייטיב של המצגת הבאה, להכין עוד סקיצה או הדמיה אבל תכל'ס..
הרבה יותר כיף למתוח את אחד הארטים!

להמשך קריאה

שירה

לא פעם יצא לי לדבר בהקשר של שירים ומוזיקה לרוחניות ואפילו כבר כתבתי על זה פה בבלוג קצת ממזמן
והנה החיים זמנו את ההקשר הזה שוב, ב"ה נולדה לנו בת וקראנו לה שירה, וכמו בכל הולדת בת או בן מגיע הרגע שבו אתה צריך להסביר את בחירת השם
וככה יצא לי מן דבר תורה שכזה, אותו הקראתי בסעודת המצווה שהכנו לכבוד שירה והחלטתי שבמקום שיאבד ויעלה אבק באיזו מגירה, אני אביא אותו לפה, ככה כמו שהוא, לזיכרון
אומנם ככל הנראה גם פה הוא יאבד ויעלה אבק אבל בכל זאת.. בשביל הפרוטוקול כמו שאומרים.. אז הנה הוא:

להמשך קריאה

דווקא עומק המיתוג עלול לגרום לשטחיות

מחשבה שעדיין לא ירדתי עד סופה ואני מקווה שאולי תוך כדי הקלדה היא תבשיל ותתחדד לאמירה ברורה ומדויקת:
אחרי כך וכך שנים במשרדי פרסום ומיתוג במוקדם או במאוחר אתה מתחיל להסתכל על העולם במבט ביקורתי ומנסה באופן אוטומאטי לסווג כל דבר,
ואני מתכוון לממש כל דבר, לא רק מוצרים, גם אנשים.
להמשך קריאה