מה עדיף? מציאות מדומה או רדומה?

לגלעד שליט, זה שנמצא בשבי, יש פרופיל בפייסבוק, (היה ונכון לעכשיו כבר נסגר מסיבות דיי מובנות) והתגובה הראשונית היא ברוב המקרים- רתיעה, למה?
אולי כי זה נשמע הזוי, מרחיק לכת, בוודאי יהיו מי שיצעקו כנגד ואני אמור להיות אחד מהקולניים שבהם, לא רק שזה נשמע יומרני בלשון המעטה שמישהו אחר יטול לעצמו את הזכות לכתוב בשמו של גלעד, זה גם פשוט מעצבן, מקומם,
אותי בפרט גם אין דבר שיותר מתסכל מתופעת ה'אקטיביזם בלחיצת כפתור' שנפוצה כל כך בשנים האחרונות בעיקר דרך המייל אבל גם באתרים שונים,
אותה לחיצה על כפתור שגורמת לנו בשנייה אחת להשתחרר מנקיפות המצפון ולהשלות את עצמנו שהנה עשינו 'מעשה חברתי', לא משנה שהוא באינטרנט, וירטואלי, ופעמים רבות לא בהכרח בעל השפעות של ממש בעולם האמיתי,
אבל מנגד, במיוחד בימים אלה כאשר הישות האינטרנטית שלנו אמתית לפעמים לא פחות מזאת הבשר ודם, נדמה שבמקרה זה דווקא המדומה הוא הנכון,
לא, לא אני יצרתי את הפרופיל של גלעד ואני לא מכיר את היוצר, לאחר כמה בירורים התרשמתי שמי שכן עומד מאחורי הפרויקט הזה הוא בעל כוונות ישרות וללא שום מטרת פרסום עצמי או רווח וכו' למעט תודעת הציבור לטובת גלעד, הוא לא כותב שהוא גלעד, הוא פשוט מנסה למלא את הפאזל הזה ששמו הוא 'הפרופיל של גלעד שליט' ורובו לא מוכר לנו,
לכן, מוזר ככל שזה ישמע, המישהו הזה עלה פה על הברקה, להוסיף את גלעד שליט כחבר שלכם בפייסבוק הוא אולי אחד מהדברים החשובים שאתם יכולים לעשות היום,
כי את גלעד אנחנו לא רואים, לא שומעים, לא מרגישים, הוא נשכח, כמעט לא אמיתי, אין לו ממשות, רחוק מהעין רחוק – רחוק מהלב ודווקא על ידי יצירת-השלמת הפרופיל הוירטואלי לגלעד, אנחנו מחיים אותו קצת, כל מי שהוא מישהו נמצא בפייסבוק ופתאום גלעד מקבל ממשות מחדש ועוזר לנו להשאיר אותו בתודעה,
פתאום גם אני מקבל עדכון שגלעד שינה את הסטטוס שלו ל "is waiting to be released soon… " וכמה שעות אחרי זה אני מקבל עדכון שגלעד "..posted a link" שמפנה לדף חתימה על עצומה לשיחררו, וכן הלאה.. פתאום לגלעד יש קול שלא היה לו קודם, והוא מזכיר לנו שלא נשכח שהוא שם
נכון, זה מוזר, אולי אפילו מצמרר קצת
ובכלל מי יודע אם גלעד לכשיתחרר במהרה בימינו (ויקבל כמובן מייד את הפרופיל לידיו, כך הבטיח לי האחראי לפרויקט, ויגלה שיש לו מאות או אלפי חברים שהוא לא מכיר בכלל), יאהב את פייסבוק?.. אבל נכון לפחות לעכשיו, יש לי הרגשה שהוא לא יכעס ואולי אפילו ישמח שדיברו קצת בשמו, שנתנו לו קול, גם אם זה קצת וירטואלי או ביזארי
..אבל אולי אני טועה?
מה דעתכם? האם תוסיפו את גלעד לרשת החברים שלכם?
ואיך זה ממשיך מכאן הלאה?

תגיות

תודה שקראתם!

שתפו שגם אחרים יהנו

אולי תאהבו גם את

השאר תגובה

הגב באמצעות פייסבוק

9 Responses

  1. I added Gilad to my friends. Naturally, I asked myself who might be the person who is "behind" it, but I agree that I found nothing bad on the profile that would do any harm to Gilad… To me it's like he, too, although he cannot do it by himself, has a right to be represented on this now so famous and popular site, where "everyone" is. If he was free, he would most probably have made a profile by himself. To me, to us all, this profile is a reminder that Gilad is alive, is a young man who wants to be free and "have fun" like we all… It's like "his voice" on facebook, as someone here speaks FOR him…

  2. הגעתי לכאן אחרי ששלחו לי "הצעה להצעת חברות" מהפרופיל המדובר.
    קודם כל הזדעזעתי, כמו שכולם נראה לי הרגישו ברגע הראשון. אח"כ שאלתי את עצמי אם זה נכון ואם אתן לזה יד.כך הגעתי לכאן, והסכמתי עם חלק מהדברים שרשמת, חלק פחות.
    זה נכון לזכור ולא לשכוח, לתת לגילעד "קול" שידבר בשבילו גם אם אינו יכול אבל הבעיה בפייסבוק היא שזו מגמה. טרנד..
    ה"להחיות" את העניין כדי ליצור דיבור וכדי לא לשכוח גורם בדיוק ההפך. גורם לכולנו להיות רדומים וליפול לאשליה שעשינו משהו ושגלעד כל כך קרוב אבל לא. הוא רחוק, החזרה לא נראית באופק ושלא נשלה את עצמינו, צריך מעשים קצת יותר קיצוניים מחברות בפייסבוק.
    בנוסף, אני חושבת שמן הראוי היה לקבל את האישור של ההורים.
    בכל מקרה, הגעתי למסקנה שטוב שיש דעות לכאן ולכאן כי זה גם יוצר דיבור ער על הנושא, גם "קולו" של גלעד נשמע בפייסבוק ומגיע לספקטרום רחב של אנשים וגם האנטגוניזם שזה יוצר מביא להבנה שצריך לעשות הרבה, הרבה יותר!
    אז תצטרפו, אל תצטרפו אבל דברו על הנושא, בקולי קולות בכמה שיותר מדיומים ואולי נזכה אמן אמן לראות פרופיל אמיתי.

    1. אני מסכים וזה גם מה שהתכוונת כשרשמתי בסיום "ואך זה ממשיך מכאן הלאה?" כי זה לבדו אומנם שומר ומעלה את רמת התודעה אבל אם כל מה שאנשים יעשו יהיה לצרף גם את גלעד בתור חבר שלהם ואחר כך לשכוח מזה אז אכן לא הצלחנו להתעלות פה מרמת ה'אקטיביזם בלחיצת כפתור' וחבל

  3. עד כמה שהרעיון "מבריק" זה עדיין מאוד בעייתי.
    לא כולם יודעים שזה נעשה מכוונות טובות.
    זה גבול מאוד דק בין עידוד מודעות ליגלוג (על הפרופיל מופיעים דברים כמו דובים וקארמה טובה…)
    בדיוק בשביל זה יש קבוצות ו"causes", ואפשר לקבל עדכונים גם משם.
    אבל להוסיף לפרופיל פרטים על גלעד, תמונות ומידע. מי שעשה את זה דיבר בכלל עם המשפחה של גלעד?

    1. אני נתקלתי בפרופיל הזה של גלעד בדיוק כמו כל אחד אחר, על ידי קבלת הזמנה לצרף אותו כחבר, לא ידוע לי אם מי שבנה את הפרופיל שאל את משפחתו של גלעד וצריך באמת לשאול אותו את זה, אבל כן נראה לי, למיטב ידעתי, שהפרטים על גלעד שנמצאים שם, קיימים כבר ברשת או בכלי התקשורת והוא לא ממציא אותם, אם כי בהחלט יתכן שאני טועה וכך או כך אין ספק שמהבחינה הזאת הוא מהלך כבר בתחום האפור,
      בוודאי גם ברור לדעת כולם שכל דבר כמו הדובים שהזכרת או כל דבר שהוא לא ראוי וגורם לזילות של לגלעד, צריך להעיר למי שמנהל את הפרופיל והוא, גם מבלי שיעירו לו, צריך לדאוג לסנן את הדברים האלה

      בשורה התחתונה – את צודקת בכלל לגבי כל העיניין, זה הליכה על חבל דק, בתחום האפור, באזור גבולי או איך שלא נקרא לזה, זה מוזר, מרגיש לא לגמרי נכון,
      אני גם לגמרי מסכים אתך שעצם השימוש בפייסבוק למטרה זו, חיובית ככל שתהיה, מוזיל את כל העסק ועלול לגרום לזלזול, יחד עם זאת, נדמה לי, כמו שרשמה פה גם מיכל, שגם ההדים השליליים שזה מעורר במידה מסוימת גם משיגים משהו חיובי כי זה גורם לאנשים לצעוק "הי! זה לא זה! זה לא הוא! זה לא בסדר!" ובכך הם כבר לא רדומים יותר בנושא – זה גם מדגיש להם ומזכיר להם ביתר שאת שהדבר האמיתי, גלעד, חסר..

  4. זה נושא מאוד מעניין. אין לי יותר מדי תובנות בעיניין.

    אני גם נרתע מאוד מ"אקטיביזם בלחיצת כפתור" אבל גם חושב שעוד טיפה עדיף מפסיבזם מוחלט. אם כבר, אז לפחות זה.

    דוגמה מיותרת – החלפתי את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק לתמונה של גלעד שליט בעקבות איזה קמפיין שכזה (נו, אקטיבזם מפוברק. בלחיצת כפתור). זה לא היה משהו שדרש ממני מאמץ אמיתי, לא יציאה להפגנה או פעולה אמיתית. זה לא חולל שינוי. שליט עדיין בשבי. אני לא מתיימר שתרמתי במשהו.
    ובכל זאת… אולי גם זאת דרך (מסוימת) לעורר מודעות.

    1. דיי נוטה להסכים איתך
      אבל מנגד לפעמים אני חושב שבגלל שיש ערוץ כזה באינטרנט שקל להיות 'פעיל' בו,
      בכך הוא מהווה אלטרנטיבה קלה לפעילות האמיתית,
      כלומר, אולי אם 'אקטיבזם באינטרנט' היה דבר פסול ולא היה מהווה אלטרנטיבה כזאת קלה, אז לאנשים שאכפת לא היה ברירה ויותר היו מבצעים פעילות פיזית ופחות וירטואלית
      ..אני לא בטוח מה אני מנסה להגיד בזה
      מצד אחד בעיקרון אני דיי נגד פעילות וירטואלית ובעד יותר פעילות פיזית אמיתית
      ומצד שני פה במקרה של גלעד יצירה של אישיות וירטואלית נראה לי דווקא עזרה לו והחייתה אותו קצת, אני מניח שכנראה כל מקרה צריך לדון לגופו

  5. פינגבאק: שווה קריאה