כבר כל כך הרבה שנים שאני מחכה לרגע הזה

שנות הילדות אי שם הרחק מאחור
וכבר מהחטיבה או התיכון, שיעורי בית עבודות ובחינות היו עבורי עיקר סדר היום
בצבא, נשימה לקחתי לפני הפעילות או רק אחרי תוך כדי ניסיון כושל להשלים שעות שינה
ובמכללה בלימודים אל התואר, בחינות משימות והגשות במערכת שעות עמוסה לעייפה יום אחרי יום
חודש אחרי חודש
שנה אחרי שנה
ופתאום אתה קולט שעשרים ומשהו שנים (לפחות) אתה מחכה לרגע הזה שהבטיחו לך שיום אחד יגיע
שיום אחד סתם תלך בבוקר לעבודה ובערב תחזור הביתה ותשב מול הטלוויזיה וזה יהיה סדר היום שלך במשך רוב שארית ימיך
ולא בחינות ולא עבודות ולא מחבלים ומארבים ולא הגשות ואימונים
והוא לא מגיע

אבל אז..
אחרי שכבר אמרתי נואש, זה פתאום קרה לי,
דירה, אישה, עבודה (לא דווקא בסדר הזה)..
קם בבוקר, הולך לעבודה, עובד שכיר, חוזר מהעבודה, ו..זהו, טלוויזיה או בילוי בחוץ ולישון..
אני חופשי לעצמי ולאשתי,
ואין לי שום דבר דחוף לעשות,
אין מבחן סוף סמסטר מאיים, לא עבודה עם ציון חשוב שבלעדיה הלך על התואר
לא עבודת פרי-לנס עם דד ליין שיושב לי על הצוואר ומכריח אותי להישאר ער בשעות הקטנות של הלילה
וטוב לי עם זה
וזה מוזר
מוזר..
מוזר וטוב ואולי מוזר כי זה טוב
ובכלל לא מפחיד אותי לרגע אחד מי שאומר לי שיום אחד השגרה הזאת תימאס עלי
להפך
היא נראת לי כל כך שברירית
תאונה, פיטורים מהעבודה, ילד ראשון, מחלה, משכנתא, מלחמה, רעידת אדמה, אמממממא!!
..לאו דווקא בסדר הזה ובלי חס וחלילה להשוות בן זה לזה אבל..
הדבר הזה שנקרא 'שגרת חיים', האם הוא נמצא היכן שהוא בכלל? ואם כן, האם יהיה זה נכון להגיד
שזה קורה רק לרגע קצר בין התקופה שאנחנו צעירים ועושים 'חיים משוגעים' לבין התקופה
שאנחנו כבר אבות ואמהות לילדים משל עצמנו עסוקים בלרוץ לאספות הורים ולשלם חשבונות..?
פשוט נדמה לי כרגע, אולי רק לרגע, שהשלב הזה שבו סיימת את ריצת האמוק הזו
(גן, יסודי, תיכון, צבא, תואר ראשון..ולמהדרים יש כמובן תואר שני ושלישי..ונישואין גם איפהשהו באמצע)
והגעת לשלב הזה שלכאורה במשך כל העשרים ומשהו שנים האחרונות התכוננת אליו
למה לברוח ממנו כל כך מהר? מה דוחף אותך כאילו אקדח מוצמד לעורפך מייד הלאה לשלב הבא?
מותר לעצור קצת לפעמים
הרי גם ככה ברוב המקרים, השלב הבא ישיג אותך מעצמו בכל מקרה אפילו אם תברח ממנו
🙂

יש עוד קצת זמן, אבל בכל זאת
לקראת השנה החדשה הממשמשת ובאה אני מאחל לכולם שתהיה להם גם קצת שגרה
ברוכה ונעימה והמון נחת ושלווה

תגיות

תודה שקראתם!

שתפו שגם אחרים יהנו

אולי תאהבו גם את

השאר תגובה

הגב באמצעות פייסבוק

9 Responses

  1. לימודים, עדיין אין את העבודה הנכונה, משכיר דירה עם חברה שלי כך שעדיין לא התחתנו 🙂 ואתה יודע, בערך כל מה שאמור להביא שגרה, אצלי עדיין בתהפוכות כאלה ואחרות

  2. אכן צודק.
    שגרה זה לאו דווקא דבר רע, יש בזה משהו מצויין במיוחד לאנשים שרגילים להתרוצץ כל הזמן ולהיות בפעילות מתמדת, גם אם זה סתם, לטוס לאיזה טיול של כמה חודשים.
    לפעמים אנחנו זקוקים גם לקצת רוגע ונחת וכן, אפילו להשתעמם קצת, זה רק מגביר את התאבון לעשות עוד דברים מעניינים בעתיד.
    אז דורון, המשך להנות מהשגרה שלך 🙂

  3. אהבתי את הכתבה הזו…זה באמת גורם לחשוב על דברים, ואני בטוח שכל מי שקורא את זה מהרהר משהו קצת שונה בליבו..וזה מה שעושה את הכתבה כל כך אפקטיבית…