האם אפשר למצוא אהבה דרך האינטרנט? למה אנשים מתביישים להודות שהכירו דרך אתרי הכריות?
בתאריך 17-09-2005 בשעה 21:32 בדיוק לפי שעון ישראל, פרסמתי בפורום "עשרים פלוס" של האתר 'fresh.co.il' קטע טקסט בשם "דרושה"
הבחירה בכותרת כזו, שמזכירה מודעה בלוח דרושים עם כל הקונוטציות לטובה ולרעה, כמובן לא הייתה מקרית
כן! באותו ערב גורלי החלטתי לראשונה להתחיל לרתום את האינטרנט בצורה הכי גלויה שיש לחיפושי אחרי אהבה…
הימים הם ימי טרום 'פייסבוק', רשתות חברתיות אומנם כבר היו אבל הם עוד דישדשו מאחור, והכרויות דרך אתרי הכרויות באינטרנט, עדיין נחשבו בחוגים מסוימים, בעיקר בעולם הדתי, כסוג של פאדיחה..
למי שיש באמת המון סבלנות לקרוא את הטקסט המלא, הוא יותר ממוזמן, הטקסט עודנו נמצא בדיוק איפה שהשארתי אותו כלומר
שם באתר 'fresh' (זהירות! טקסט ארוך וחופר.. כזה הייתי..) ולמי שמתעצל אספר פה בקצרה שכתבתי שם על סיטואציה שמוכרת לרווקים רבים מאיתנו אבל מעטים מדברים עליה באופן חופשי והיא – תלאותיו של בחור (דתי) שמואס בבדידות אבל מצבו היומיומי (עומס לימודים שכירות עבודה דת נסיעות וכל מיני צרות אחרות) לא מאפשרים לו כמעט לצאת לדייטים וגם אתרי הכריות הכזיבו, מה הוא יעשה? מה אתם הייתם עושים?
בשבועיים הראשונים לאחר פרסום אותו טקסט נראה שהמטרה שלשמה פרסמתי אותו שם נכשלה, נכון, אומנם קבלתי המון תגובות עידוד והזדהות יחד עם גם כמה הצעות לבליינדייטים אבל בשורה התחתונה המצב לכאורה נשאר בדיוק אותו הדבר,
אבל, זה גרם לי לחשוב, מה הצעד הבא? החלטתי להסתכל על הדברים באופן חיובי, כלומר: הפנייה שלי התקבלה על יד קוראים וקוראות בהבנה רבה אלא שקהל היעד שלי (שהוא דתי יותר) פשוט לא נמצא בתוכם (..או ליתר דיוק 'בתוכן')
לכן העברתי את הטקסט לאחד מהפורומים לסינגלים באתר 'כיפה' וגם שם קבלתי המון פידבק חיובי, אבל את האחת והיחידה? עדיין לא…
בינתיים עבר כבר חודש, התחלתי להיפגש ולהכיר מקרוב חלק מחברי אותו פורום, אחד מהם, איש יקר שלא אפרסם את שמו, שכנע אותי יחד עם עוד כמה ידידות שלו (שלא הכירו ואפילו קצת סלדו מהפורום הזה) להגיע לטיול שהפורום ארגן (ולטענתו ממש לא מתוך מטרה לשדך בנינו),
נכון לרגע פרסום פוסט זה תמר ואני כבר כ 3 שנים ביחד וחוגגים בדיוק היום 2 שנות נישואין!,
..אם נחזור רגע שוב לימים בהם רק הכרנו, אני יודע לומר לכם שהקשר בנינו התהדק רק אחרי שהיא גלשה וקראה טקסטים שפרסמתי באתר שלי (גילגולו הקודם של בלוג זה),
אבל אם תשאלו אותנו אך הכרנו כמובן ששנינו נגיד "אה..נפגשנו בטיול!.."
4 Responses
אני קראתי את כל הקטע… סחטיין על המקוריות והרעננות.
שיהיה לכם רק במזל, אושר ועושר (מספיק בשביל רכב) 🙂
תודה רבה!! 🙂
יפה 🙂
סיפור אופטימי על יוזמה
זה ה- סיפור … אוהבת את הפוסט