לאלוהים יש מחיר ואני אגלה לכם אותו

אשתי ואני מנסים בחודשים האחרונים את מזלנו בלונדון,
בנוסף לכל הקשיים האחרים שיש לנו בתור זוג יהודי דתי שמנסה להתחיל את חייו בארץ זרה,
עכשיו כשאנחנו באים לבחור דירה, מסתבר שיש עוד אחד, כי מעבר אל "מדד המרחק לבלוק באסטר הקרוב", ישנו כמובן גם מדד "המרחק מאלוהים"..
להמשך קריאה

תכף אשוב..

בעכבות שילוב קטלני של נסיעה לחו"ל ושירות מילואים
לא אהיה הרבה סביב הבלוג בזמן הקרוב
מתנצל מראש..
🙁

בזמן פרסום שורות אלה קרוב לוודאי שכבר אהיה על המטוס
(או איפשהו באזור שלו..) והפוסט הזה פורסם בעזרת
אפשרות הפרסום עתידי בוורדפרס עליה הסבירה אח"י דקר,
תודה!

רכבת 3

…אני חייב לכתוב משהו כשאני בנסיעה ברכבת,
לא משנה מה, פשוט.. פשוט חייב,
לא יתכן ככה פשוט נגיד..בממוצע 1/2 שעה או יותר רק לשבת ולבהות בנוף…
טוב.. בעצם דווקא כן 🙂
…..אבל בכל זאת…הייתי חייב,

…זה תמיד אותו סיפור,
יושבת מולי בחורה יפה ואני,
אני פשוט לא מסוגל לעשות כלום, אם אני אפנה אליה אולי יקרה משהו,
אולי אפילו סטירה בפנים אבל לעזאזל לפחות שכבר יקרה משהו!
היא הרי עולם ומלואו ! כל אדם הוא הרי עולם ומלואו ועם פנים כאלה היא בטח בנאדם מדהים..
אבל אני פשוט לא מסוגל..
..רק כתבתי את השורה הזאת והיא קמה לרדת..
הגיעה התחנה שלה.. הרכבת מאטה והנה היא יורדת…

…כל פעם בדיוק אותו הדבר…

דורון והעיר הגדולה..

איפה אני והעיר נפגשים?
כמעט… רק בדרכים
רק במעבר דרכה מיעד אחד אל יעד אחר

להמשך קריאה

יום רגיל?

גם ביום שיגיע תורי לעמוד מול האלוקים.. גם אז אני אאחר….
..קרוב לוודאי, משום ששוב, עמדתי יותר מידי זמן מול המראה
…כמעט כל בוקר, כבר כמה שנים, מחליק בריצה את 50 המדרגות מהקומה השנייה רק בשביל לראות את האוטובוס שאני צריך
חולף על פני ומבשם אותי בהרבה פיח
– בוקר טוב – שוב פספסתי את האוטובוס…

להמשך קריאה

דופק עירוני

ישר כשירדתי מהאוטובוס בפעם הראשונה וראיתי את היונים,
כל כך יפות ואצילות, משתכשכות בזרם הביוב הדלוח-מצחין שזורם דרך קבע על יד שפת המדרכה בשולי הכביש,ישר ידעתי שמשהו פה לא בסדר…זהו זה,
עכשיו כבר אין לי ספק
– אני שוב בתל אביב,

להמשך קריאה

רכבת

(קטע 1 מתוך 3)

תמיד לנסיעות ארוכות, אני חייב לקחת איתי דיסק או קלטת
חייב מוזיקה שתשתיק את המחשבות או אולי כדי שתהווה תחליף בחסרונם – רק שלא יהיה וואקום, פשוט אסור שיהיה שקט!
שקט יהיה פשוט בלתי נסבל, כמעט לא בגדר אופציה
…חוץ מפעמים מאוד מסוימות ועכשיו זאת בדיוק עוד אחת שכזאת,
להמשך קריאה

רכבת 2

(קטע שני מתוך 3 – שבת פרידה מבנג'י לפני הנסיעה שלו לארה"ב)

זה מוזר כשאני חושב על זה..
בעצם כמעט כל הנסיעות שלי ברכבת הם או לשני החברים ההם מפרדס חנה או לידידה ההיא שליד באר שבע… קצת מצחיק, לא?,
כאילו הם שני ניגודים,
כאילו יש תיאום בין מיקומם הגיאוגרפי למהות שלהם, הם בצפון והיא בדרום…
ואני באמצע מדלג בין שניהם ומעולם לא רואה את שלושתם יחד…

להמשך קריאה

זמן אבוד (פרק ראשון)

פרק ראשון מתוך סיפור בהמשכים

– "חייל…חייל, חייל!"
– המ… ..
– "חייל! הי חייל!!.."
– "מ..מ..מה?…"
– קום, קום, נרדמת, הגענו כבר לתחנה האחרונה…"


…רגע… לא זכרתי את עצמי מתיישב בספסל האחרון ועוד בפינה,
לא כל כך אופייני לי ומשם באמת ניראה האוטובוס מתחילתו ועד סופו, ריק במיוחד..
עדיין מעורפל משינה חשתי באיטיות מכאיבה את דברי הנהג שוקעים לתודעה
תוך שהוא מתקדם לעברי מקדמת האוטובוס, שוב, מוזר כל כך,
אני לא זוכר אם משהו כזה בכלל קרה לי בעבר…

להמשך קריאה