פוסטים

רעש חם

פוסט קטן על רגעים ורעשים של חורף, אל תצאו מהפוך, אבל קחו רגע וכנסו לקרוא… להמשך קריאה

תו המשפחה (עבודה בתהליך)

"תו המשפחה" כרעיון למעין תו תקן לחברות שתומכות בהורים מבחינת שעות עבודה
להמשך קריאה

הלוחש לבובות

שבת בבוקר יום קיץ יפה וחם
הילדים לידי על הספה, משחקים עם בובות
להמשך קריאה

מחיר חיי אדם (גלעד שליט)

בעקבות עסקת גלעד שליט הארץ גועשת, ברור שאני שמח שגלעד יוצא לחופשי, מי לא שמח שגלעד חוזר הביתה? אבל ההשלכות?, המחיר.. האם החיילים והאזרחים שמתו בעבר בגלל המרצחים שמשוחררים שווים פחות מגלעד?
האם אלה שימותו בפיגוע הבא שיבוצע ע״י אלה שכבר ביצעו ועכשיו שוחררו ויבצעו שוב שווים את זה? האם גם הם שווים פחות מגלעד? והאם אנחנו באמת נאיבים ולא קולטים שעכשיו החטיפה הבאה היא רק עניין של זמן?
מה גלעד עצמו היה אומר על כל זה?
להמשך קריאה

שנה טובה (תשע"ב) !

השנה שהסתיימה נתנה הרגשה שיותר מתמיד 'אני' זה כבר לא סתם ..בחור מומצע
זה אנחנו – משפחה ישראלית ממוצעת אמיתית!
גם אנחנו מאלה שגרים עם הילדים בשכירות, עובדים קשים כשכירים, חולמים על משכורת גדולה יותר
על דירה שהיא באמת שלנו וקצת יותר זמן עם הבן/בת זוג והקטנטנים
שנה של שותפות גורל לטובה ולרעה

אני רוצה לאחל לכל קוראי הדלת האחורית, לכבוד השנה העברית החדשה
מכל הלב – שנה טובה יותר באופן מורגש ובכל הבחינות: בכלכלה, בנדל"ן, באמונה באהבה בהגשמה עצמית וחברתית
שיהיה לכולנו המון בהצלחה ושנה טובה!

לחיצה על התמונה תוביל לתמונה מוגדלת
לחיצה על התמונה תוביל לתמונה מוגדלת

הבדל תאומי…

יש הבדל תהומי (או במקרה של אשתי ושלי – הבדל תאומי..) בן החיים שלנו לפני הלידה ואחרי,
כמובן שאין באמת צורך להכביר במילים, רבבות טקסטים כבר נשפכו על איך ההורות משנה אותך
ואני מניח שיגיע הרגע שבו גם אני אשבר ואתחיל להתפלש בטקסטים דביקים על כמה מדהימים הקטנטנים שלנו ואך הם שינו את כל חיי ותפיסת עולמי
אבל עד שיגיע הרגע הזה (בו קוראי הבלוג הבודדים שעוד נותרו עמדי ינוסו גם הם בצרחות אימה מכמות הקיטש שתישפך בכל פוסט ומכל שורה)
הייתי רוצה סתם לשתף דווקא בזוטות, בהבדלים שהם כביכול קטנים יותר, שפתאום אתה מביט לאחור ואומר: "…ואוו, זה כבר לא אותו הדבר!"
להמשך קריאה

עכשיו זה רשמי! אנחנו אבא ואמא!!!

זה קרה, אנחנו הורים! תמונות עדכונים והרחבות יבואו בע"ה בהמשך
🙂

אנחנו בהריון!

קצת לא מנומס בעיני להשתמש במילה 'אנחנו', כי לא משנה כמה אני מנסה להיות שותף שווה ולעזור, אחרי הכל זאת עדיין יקירתי שהולכת לעשות את רוב העבודה הקשה
ובכל אופן… סוף סוף סופית הוסר צו איסור הפירסום ועכשיו זה רישמי
אנחנו בתחילתו של חודש רביעי!
חיינו בוודאי הולכים להשתנות לא מעט (וגם הבלוג מן הסתם יושפע מכך לפחות קצת)

ואממ.. זהו.. מה עוד אפשר להגיד?
היה חשוך, הייתי שכור..
…סתאאאם
האם אנחנו מתרגשים?
!You betcha

אחיינים

(עוד אחד קצרצר..)

אחד מהדברים הכי טובים באחיינים (למעט עצם היותם..)
זה שאפשר לשחק בצעצועים שלהם במסווה של משחק איתם
ולא משנה באיזה גיל אתה!

:smile2_tb:

שגרה זה רע?

כבר כל כך הרבה שנים שאני מחכה לרגע הזה

שנות הילדות אי שם הרחק מאחור
וכבר מהחטיבה או התיכון, שיעורי בית עבודות ובחינות היו עבורי עיקר סדר היום
בצבא, נשימה לקחתי לפני הפעילות או רק אחרי תוך כדי ניסיון כושל להשלים שעות שינה
ובמכללה בלימודים אל התואר, בחינות משימות והגשות במערכת שעות עמוסה לעייפה יום אחרי יום
חודש אחרי חודש
שנה אחרי שנה
ופתאום אתה קולט שעשרים ומשהו שנים (לפחות) אתה מחכה לרגע הזה שהבטיחו לך שיום אחד יגיע
שיום אחד סתם תלך בבוקר לעבודה ובערב תחזור הביתה ותשב מול הטלוויזיה וזה יהיה סדר היום שלך במשך רוב שארית ימיך
ולא בחינות ולא עבודות ולא מחבלים ומארבים ולא הגשות ואימונים
והוא לא מגיע
להמשך קריאה