גולד..

זה סיפור על גולד- השכן שלי, כמו שאני מכיר אותו

פגשתי אותו לראשונה לפני קרוב ל 14 שנים כשעברתי עם המשפחה שלי לגור באחד הבניינים הכי הכי ישנים בפתח תקווה,
גולד קוראים לו, לאחד השכנים שלי, או לפחות זה מה שרשום על הדלת של הדירה שלו,
אבל הקשר היחידי בינו לבין השם שלו זה רק המספר הלא מבוטל של שיני זהב שבפיו, מעבר לכך, למיטב ידעתי,
שום דבר אחר אצל גולד בחיים, בכלל לא זוהר…

כל ניסיונותיי להוציא מהשכנים הותיקים יותר פרטים עליו ועל עברו עלו בתוהו,
מעבר למספר מצומצם של עובדות סותרות כולם מתכחשים, אומרים שיום אחד הוא פשוט החל להופיע בבנין שלנו ומעדיפים לא להתקרב,
…..גם אתם הייתם מעדיפים שלא להתקרב, אני חושב שעוד מעט תבינו, ניראה לי שבכל אופן פשוט אספר את מה שאני יודע, וזה הולך בערך ככה-

הוא כנראה בן 69 …. או אולי הרבה יותר..
מתחת לכובע דייגים מתפורר שמצל על עיניים קטנות שקועות וחשדניות מבצבץ שער אפור לבן קצת ארוך ומתולתל, תמיד מבריק משמן אבל יותר סביר להניח שמזיעה,
זיפים, לרוב עם פרורי שאריות אוכל עליהם, הוא אף פעם לא מתגלח כמו שצריך אם בכלל..
ולהתקלח … לא ניראה לי שבמקרה שלו זה היה עוזר, גם בימי הקיץ והחמסינים הרותחים ביותר הוא לבוש במעיל גשם ארוך ומתחתיו לפחות עוד שתיים או שלושה שכבות של בגדים שרק אלוהים יודע מתי הוא החליף אותם בפעם האחרונה, תמיד מכוסה היטב ולמעט כפות ידיו ופניו, כמעט שלא ניתן לאתר בדמותו מעט עור גוף חשוף,
מעט העור שכן ניתן לראות מלא קמטים וכהה כמעט כמו של המציל הכי ותיק בחופי תל אביב
..עם זאת, עדין די ניכר שהוא ממוצא אשכנזי בעיקר בגלל השפה, קללות בגרמנית ויידיש, לפעמים גם קצת רוסית, נידמה לי שהוא חושב שאני לא מבין אותו אבל אני יודע קצת מסבתא שלי ומההורים,
(כהן מלמעלה, השכן הכי ותיק וזקן שגר כאן בבנין עוד מלפני קום המדינה, אומר שהוא מזכיר לו נער, כמעט ילד שהיה איתו יחד במחתרת הפרטיזנית כשהם נלחמו בנאצים ..אבל רוקח הגבאי מבית הכנסת שגר בבנין ממול אומר שהוא בכלל נולד בארץ לפני קום המדינה ונלחם בבריטים..)

לא פעם הוא מקלל גם אותי תוך כדי שהוא רץ בבהלה היסטרית לכיוון היציאה של חדר המדרגות מדירתו שבקומה השנייה.. הוא בעצם כמעט תמיד מקלל את כל מי שעומד בדרכו בחדר המדרגות כשהוא ממהר, למרות שכמעט תמיד האנשים שנקלעים לדרכו הם שכנים שכל פשעם היה שגם הם היו ממש במקרה באותו רגע בדרך אל או מ הדירה שלהם בדיוק כשהוא מיהר,

..אבל הוא תמיד ממהר,

הגרסא הרווחת בשכונה (גם לפי שיטת הפרטיזנים וגם לפי מי שגורס שהוא נולד בארץ) היא שבשלב מסוים הוא גויס למוסד ושם אחרי מספר שנות שירות, עברה עליו תקרית כלשהי, ראה כנראה איזה משהוא שאסור היה לו לראות, משהו קשה.. ומאז הוא פשוט ככה כזה.. סהרורי זעוף ומסוגר ובעיקר מוזר, מוזר כי הוא ער בשעות לעולם לא קבועות, כל היום הוא רץ בפנים אחוזות טרוף בין דירתו לבין פחי הזבל השכונתיים שבהם הוא מחטט ללא הרף ושולה מהם לא רק אוכל מצחין שהושלך אלא בעיקר חלקים לא מזוהים מרהיטים ישנים, פיסות מתכת ופעם אחת גם ראיתי אותי חוזר עם גופה של חתול קטן שבעליו המקוריים כנראה התעצל לקבור, או שאולי גולד הרג אותו בעצמו?

(פעם אחרת ראיתי אותו רץ במדרגות כשהוא מלמל בלהט במבטא ידישאי כבד "שמאלץ.. שמאלץ!" ..כך גיליתי ש-שמאלץ זה לא רק ביטוי ל"קיטש" ,אחרי שגולד חזר עם כמה עשרות ק"ג של שומן פרות שכנראה מצא ליד משחטה, הבנתי שהמילה שמאלץ זה בעצם במקור מגרמנית – שומן..)

מדירתו תמיד עולים קולות כל כמה שעות, רעשים איומים של ניסור או ריתוך פיצוח זכוכיות ומי יודע מה עוד..לא פעם הזמינו השכנים באמצע הלילה משטרה בגללו, התלוננו על הרעשים שהוא השמיע ..אבל לרוב השוטרים לא מגיעים בכלל וגם כשהם כן, גולד מקדים אותם ויוצא החוצה לחדר המדרגות, נועל אחריו מייד את הדלת בשלושת המנעולים שהוא עצמו התקין בה מעבר למנעול המקורי, ובאופן פלאי מצליח בדיבורים ותנועות גוף פשוטות לשכנע את השוטרים שהכול בסדר והם יכולים לשוב על עקבותיהם.. בטח בזכות הקשרים שיש לו במוסד, אני מנחש..

רק פעם אחת הצלחתי להציץ פנימה, בקושי, לרגע אחד, לתוך דירתו, לא יכולתי להתאפק. פעם אחת מאותם עשרות פעמים שהתפרץ החוצה אל חדר המדרגות ובדיוק עברתי הספקתי להשחיל מבט דרך חריץ הדלת לפני שטרק אותה, לרגע הוא קפא, נתקל בי מבטו ומיד ראיתי שהוא הבחין שהצצתי, פחד אחז בי, חשבתי שיתפרץ לעברי בחמת זעם אבל לשמחתי מיד ניתדבתי, הוא כרגיל כל כך מיהר שפשוט הפליט לעברי "שוורצע חייע" דחף אותי בגסות לפנות לו את הדרך ושעט הלאה במורד המדרגות.. לצערי..אם זה מסקרן אתכם, לא ראיתי יותר מידי, זה ניראה כמו ג'ונגל של גרוטאות מגובבות זו על זו כשעשרות חוטים או שרכים ושאריות בדים מפוזרים ומתוחים בניהם, איך הוא מצליח לחיות שם בפנים? מה לעזאזל הוא בונה שם?..אין לי מושג..

..וזהו.. זוהי שיגרת ימיו ולילותיו של השכן שלי, גולד,

וזה לפחות כל מה שאני יודע לספר עליו…

 

גולד..

כעת לפניכם אותו הסיפור אך מנקודת המבט של הדמות עצמה -גולד- נכתב במקור בגרמנית

…יש רק עוד ….בקושי 3 שעות עד למחיקת אוקלהומה על ידי הטורנדו אבל אני מאמין שאספיק עד אז להשיג שרפרף מעץ, לכן זאת הזדמנות, עלי לכתוב הכול עכשיו, בקצרה ומהר,
אי אפשר לדעת מתי הוא יקרא לי שוב, כבר הרבה זמן שאני מחכה לפרק זמן כמו זה,
פרק זמן של הפוגה, כדי שאוכל לתעד, להסביר איך הכול התחיל, כי זה הכרחי, אני יודע, מרגיש את זה, שקיצי קרב, והידע הזה שנגלה לי, אסור שיאבד, חייב אני להעבירו הלאה,

קשה לי להיזכר מתי בדיוק זה התחיל וכיצד, אני בכלל לא בטוח כמה זמן בדיוק זה כבר נמשך ..איבדתי כבר תחושה, הכל ניראה אותו הדבר מאז אותו יום, כמה שנים לפני קום המדינה, שגיליתי שחבר ילדות שלי שנלחם עימי בפרטיזנים כלל לא מת והוא חי ובריא פה בארץ. רציתי להפתיע אותו, השגתי את כתובתו בפתח תקווה ונסעתי לשם, באותה תקופה פתח תקווה עוד הייתה יותר חולות מאשר בתים ואני עוד הייתי נער צעיר סקרן ותאב הרפתקאות.. "אובר חוכם" שכזה.. וכשעליתי לראשונה באותו חדר מדרגות ולפתע פנתה אלי אישה דיי מבוגרת וביקשה ממני שאבוא אחריה, לא יכולתי לסרב,

אני זוכר שנכנסתי אחריה לדירה הזאת שבקומה השנייה שהייתה מבולגנת בצורה מחרידה, כמעט כמו שהיא עכשיו והיא, האישה, אמרה שהיא יוצאת רק לכמה רגעים ותכף תשוב..

חלפו רק כמה שניות מרגע שסגרה אחרי את הדלת עד לפעם הראשונה ששמעתי אותו.. ממש שמעתי אותו בתוך הראש שלי … הוא אמר "בעוד 20 דקות בדיוק אמריקה תשלח 2 מטוסים להטיל פצצת אטום על הירושימה, מיליונים יהרגו ועשרות אלפי אחרים יינזקו מקרינה שתשפיע עליהם ועל ילדיהם ועל ילדי ילדיהם שעתידים להיוולד, אתה יכול להספיק לעצור את זה אם תשים לום ממתכת חלודה בקצה השני של החדר ליד קופסת הנעלים שמסמלת את הירושימה.." חשבתי שאני הוזה ..למה אני שומע קולות ולאן נעלמה האישה ההיא, אבל משהו בדירה משך אותי להישאר..הסתובבתי בין החדרים, מוקסם לחלוטין עד שבשעת הערב אחזה בי לפתע תרדמה עמוקה ונרדמתי שם על הרצפה, למחרת התעוררתי בבהלה, סיוט תקף אותי בלילה, רצתי מייד לטרנזיסטור שהיה בפינת החדר ולא האמנתי למשמע אוזני, הוא לא שיקר, זאת באמת קרה, מיליונים נספו..עוד אני עומד שם ותוהה האם באמת שמעתי או לא שמעתי את אותו קול מאתמול והוא חוזר שוב "..אני מקווה שישנת טוב כי יכולת לעצור את זה.. עוד 18 דקות בדיוק תהיה רעידת אדמה במרכז אינדונזיה, רק 21 פצועים הפעם, אתה יכול למנוע את זה אם תניח 5 ק"ג של חול על הארונית הירוקה שמסמלת את אינדונזיה ונמצאת בקצה של הקיר המזרחי בחדר הראשון מימין" ..לא יכולתי להאמין שזה שוב קורה!, אבל אתמול, מה שהוא אמר.. זה בדיוק קרה!.. וחול?, הרי כל שעלי לעשות הוא לצאת החוצה ולאסוף …הייתי חייב לנסות, האם אני הוזה או לא? ..למחרת הקשבתי לחדשות, אינדונזיה ,רעש אדמה קל, נפצעו כמה עשרות ונהרגו רק שניים, הוא הסביר שלא דייקתי בשקילה של החול, הוא אמר 5 ק"ג ואני שמתי רק 4 וקצת יותר מחצי… 1970 הציקלון בבנגלדש, 1986 הצלנג'ר של האמריקאים והפיצוץ של הכור האטומי בצ'רנוביל, כן, ..כן.. אני ידעתי על כל אחד מהם לרוב משהו כמו 20 דקות לפני שהם התרחשו אבל לא תמיד הייתי מספיק להביא את מה שהוא ביקש.. ועוד כל כך הרבה פעמים שכן הצלחתי ואף אחד לעולם לא ידע… מפעם לפעם ככל שחלפו השנים, המרווחים שבין התראה להתראה הלכו ופחתו…רעידת האדמה שלפני כמה שנים בטורקיה?.. פספסתי ממש בכמה שניות, אם לולא נרדמתי מרוב תשישות באותו בוקר… ובאסון התאומים.. אף אחד לא יודע ולעולם לא ידע שמטוס נוסף היה אמור להתרסק על בנין הקונגרס האמריקאי.. לא הצלחתי להשיג מספיק בקבוקי חלב ריקים מזכוכית.. הם כבר לא כמעט מיצרים כאלה היום אלא רק מקרטון ובשקיות… העולם מסביב הולך ומשתנה..בזמן האחרון אני מרגיש שגופי מתחיל לבגוד בי, אני כבר יותר מידי מבוגר בשביל ההתרוצצויות האלה.. לא מעט פיגועים שהיו פה בארץ שפשוט לא הספקתי למלא את הדרישה בזמן.. אני לא יוכל יותר.. אני חייב מנוחה, נמאס לי לאכול שאריות מפחי זבל …..כהן, אני רואה אותו מידי פעם בחדר מדרגות, אני לא יודע אם הוא מזהה אותי או לא.. ואך אספר לו? הוא מבוגר יותר ממני, בודאי יחטוף התקף לב, הוא לא יאמין לי…. חייב לנוח, חייב לנוח…

אבל הנער הזה.. זה שתמיד מביט בי כשאני רץ בחדר המדרגות, שפעם אחת הצליח להציץ לתוך הדירה שלי.. הוא ניראה לי סקרן מספיק.. אולי.. אולי..

אולי אחייך אליו היום ואזמין אותו להיכנס פנימה, אומר לו שמייד אני חוזר ואסגור אחרי את הדלת….בדיוק כמו שהאישה ההיא עשתה לי אז.. ואז אולי.. אולי הוא יהיה זה שישמע שעוד פחות מ 3 שעות טורנדו הולך למחוק את כל אוקלהומה…

0 תגובות

השאר תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
הרגש חופשי לתרום!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.