מכתב 1

לגור עם שותפים, להיות אני, להיות עם חברים, להיות דתי, להיות..

[av_content_slider heading=" columns='1' animation='slide' navigation='no' autoplay='false' interval='5' font_color=" color=" custom_class='my-slider' av_uid='av-fdg1p']
[av_content_slide title=" link=" linktarget=" av_uid='av-9iflh']

לגור עם שותפים

..-למזלי אף אחד מהם לא מעשן, אני לא סובל שותפים שמעשנים..
..הצעירה מבניהם גם מכינה לי אוכל הרבה פעמים, בחורה טובה..שוטפת את רוב הדירה וגם השותף השני, הבחור.. מבוגר יותר קצת.. עוזר המון עם החובות..
ושניהם ביחד מתעקשים לכסות גם את כל שאר החלקים שלי בתשלומים שאני אמור להשתתף בהם מבחינת חשמל ארנונה וטלפון, רק על האינטרנט והוצאות אישיות הם מתעקשים שאני ישלם
…יש להם סגנון חיים די שונה משלי, שעות עבודה וחופש שעות ערנות ושינה וכו'.. כמעט הפוכות לגמרי משלי
…באמצע השבוע הם מצליחים להציק לי לא מעט ולפעמים אני משתגע כמה שאנחנו שונים אבל לדבר ממש יוצא לנו בקושי רק בשבתות….
עם היד על הלב, הם באמת…אחלה שותפים…
..-רגע,איך אמרת קוראים אותך?, דורון?, תסביר לי שוב, למה אתה לא יכול לגור יותר עם ההורים?

להיות אני

אני אני אני, אני אני אני,אני אני אני.. אני אני אני כל הזמן אני!- אולי דיי כבר??

להיות עם חברים

השעה עכשיו כמעט 2 בלילה.. הלילה עוד צעיר.. חזרתי מבילוי עם חברים,
אחד הדברים שכאבי הבטן מזכירים לי הוא שהשווארמה שאכלנו כנראה הייתה מקולקלת
ושלפי הסיפורים שלהם אז פעם פעם הייתה בפרדס חנה חנות לעופות שקראו לה "fuck off " ..משחק מילים שכזה….
..לא פלא שהיא נסגרה תוך שבוע..
אז בעצם זה 2 דברים שאני זוכר מהבילוי..
אני אוהב את החברים שלי..
עכשיו זה כבר שלושה דברים שאני צריך לזכור..

להיות דתי

להיות הראשון שקם באוטובוס כשאדם מבוגר עולה
לקום לפחות חצי שעה יותר מוקדם כל בוקר משהשעה שבה היית קם אם היית חילוני (כדי להתפלל)
כנ"ל לגבי הלילה אבל הפוך
לצום בעוד כל מיני צומות חוץ מיום כיפור ולהבין למה
לחכות עד 6 שעות בין בשר וחלב
לא לעשות שיעורי בית הכי דחופים בעולם בשבת
ולהפסיד את כל התוכניות המגניבות שיש ביום שישי בערב בטלוויזיה
לברך על כל דבר שאתה מכניס לפה
..כן.. למי שמסתקרן גם לאחרי היציאה מהשירותים קיימת ברכה…
לא להתחרפן כששוב משהו שואל אותך אך זה יכול להיות שיש אלוקים אם הייתה שואה
לא להתחרפן כששוב משהו טועה שכל הדתיים הזונות האלה לא משרתים בצבא
לא לאכול חמץ בפסח (ואם אתה אשכנזי אז גם לא קיטנייות)
לא לאכול עם החברים החילונים שלך בפאב כי הוא לא כשר
לא לאכול עם החברים החילונים שלך במסעדה כי היא לא כשרה
לא לאכול אוכל ביתי בבית של החברים החילונים שלך אפילו שסבא שלהם היה רב
לא לגעת בבנות
לא לגעת בבנות
לא לגעת בבנות
לא לגעת בבנות
לא לגעת בבנות
לא לגעת בבנות
לא..
נתקעתי.. לא מצליח להיזכר בהמשך…

בנות..

-"אז ככה.. השתחררנו מצה"ל?"
-"כן!"
-"השתוללנו ועשינו חיים?"
-"מממ.. נגיד שכן?"
-"אז מה אתה רוצה עכשיו לעשות עכשיו?"
-"אני רוצה ל.."
-"רגע , רגע, אל תגיד לי..
-"אתה רוצה לפתוח דף חדש.."
-"כן!"
-"אתה לא רוצה לוותר על החלום!"
-"כן!"
-"אתה רוצה ללמוד את מה שכל הסימנים מראים בברור שהוא הוא העתיד שלך…"
-"כן! כן!"
-"כלומר…בעצם.. מה שאתה רוצה זה… לשחק בגואש בזמן שהחברים שלך פותרים משוואות ליניאריות?"
-"כן! כן! כן!!! זה בדיוק זה!.."
-"טוב, זאת זכותך.. רק יש בעיה קטנה דורון חמודי.."
-"מה ? מה הבעיה? אמור לי מה הבעיה קול ההיגיון היקר שלי! ספר לי קול ההיגיון שלי ונפתור אותה ביחד! הכל זה רק עניין של.."
ושוב הוא קוטע אותי
-"מה הבעיה? מה הבעיה אתה שואל אותי??.. הבעיה היא שיש רק בתי ספר חילוניים שנותנים תואר ראשון בעיצוב, זה אומר שהבית ספר יהיה בראש חילוני, אתה תהיה מוקף בבנות חילוניות שחלקן לא מתלבשות צנוע, לא מבינות מה זה איסור נגיעה או כל הסיבות ההגיוניות שבאות מאחוריו! אתה גם תצטרך לצייר מודל עירום של נשים שאתה יודע שזה בתכל'ס פשוט אסור ובכלל – בכל מקום שתהיה התנגשות של האומנות עם הדת, בית הספר גם בצורת הלימוד וגם בפן המעשי יעדיף את האומנות על פני הדת, תצטרך להסכים לכך שהתנ"ך הוא עוד סתם ספר ו…"
-"עצור!, עצור.. אני איבדתי אותך איפשהוא ב 'אתה תהיה מוקף בבנות…' "
-"..ידעתי.. ..דורון.. אתה מקרה אבוד אתה…."

….את קול ההיגיון השתקתי בכל מיני תירוצים, הסברתי לו (ולבוחנים בבחינות הקבלה) שאני רוצה קודם לקבל את כל כל הכלים שיש להם לתת לי ורק בסוף לעשות את הסינון, תיארתי לו בפירוט רב איך אני לא יושפע מהאופי החילוני של הבית ספר, שאין שום בעיה עם כך שאני לא אסכים עם כל דבר שאני אלמד,

…את עניין הבנות פתרתי אפילו עוד יותר בקלות.. גם הטיעון נישמע לכאורה לא רע בכלל – אני הרי בחור שמחפש קשר רציני,
רק קשר שאני יכול ללכת איתו עד הסוף, אז לא יהיה לי שום בעיה כי לא יהיה לי שום בעיה להתעלם,
אם אני נדלק רק על משהי שיש מצב איתה למשהו רציני אז הרי לא אהיה מסוגל להידלק על אף אחת,
הרי אני בחור דתי והם כולן יהיו חילוניות ובטח חצי מעשנות ולחצי השני כבר יש חבר.. אז מה כבר יכול לקרות?
אז כמובן שיהיה סמול טוק ונחליף סיכומים של שיעורי בית פה ושם
…ובכלל סיפרו לי שכל המגמות אומנות בכל הבתי ספר האלה כלכך תחרותיים, הם ישנאו אותי ואני ישנא אותם ויהיה בסדר, מה יש לי לחשוש?

………………………..עברו כמה חודשים מאז ואחריהם עוד סמסטר שלם ועוד קצת,
קול ההיגיון קפץ בשבת האחרונה שוב לביקור פתע בזמן שאני ניסיתי לסכם לעצמי את כל התקופה הזאת שרק בקושי בקושי התחילה בחיים שלי,
מנסה להסביר לעצמי.. אם אני כל כך מאושר ללכת למכללה ולעשות את כל הדברים האלה שאני כל כך אוהב לעשות..
אז למה אני כל כך הרבה פעמים בדיכאון בזמן האחרון…

לגבי האופי..הדתיות, מי שאני, אלו דברים שבגאווה מסוימת אני יכול להגיד שאני דווקא דיי עומד בהם,
אומנם לא עם כל איך ומה שפעלתי עד עכשיו אני שלם אבל דווקא לכן אני גם בטוח שכל מה שבאמת לא נכון בעיני,
היסודות שבי מספיק חזקים כדי שבע"ה הוא ייפלט מעצמו החוצה בבא העת,

ולגבי הבנות… גם כאן מסתבר שקלעתי ממש קרוב.. הדתיה היחידה כבר נשואה!… ובאמת כולן,
כל השאר הם חילוניות ובאמת כמעט חצי מעשנות ולכמעט כל החצי השני כבר יש חבר (…שלא לדבר על אלה שגם מעשנות וגם יש להם חבר) ..

כמעט קלעתי, כמעט צדקתי..
במחשבה לאחור הכל ניראה כמובן כל כך ברור.. קל להיות חכם לאחר מעשה..
דיי טיפשי מצידי לחשוב שאני כזה חסין, שאני, דורון, לעולם לא יתאהב, נו באמת! אני מכיר לפחות משהי אחת שברגע שהיא תיקרא את זה תחייך חיוך רחב ותשאל אותי- מה? אתה לא מכיר את עצמך?

בטח שאני זוכר.. אבל הלב לא לומד לקח…

ושוב פעם אני שומע את הקול המעצבן הזה, שמיימי יעני עם קצת כזה אקו כמו של די ג'י בחתונות של ערסים (למה לעזאזל הוא לא מחליף את האפקטים מידי פעם?),

-"אז ככה.. ..מה זה בדיוק?" הוא ישאל, "זה פשוט רק חיבה עמוקה מאוד זה שזה" הוא מיד יפסוק
-"אבל.. " אני מנסה להתגונן
-" תירגע!!!, אתה רק מחבב אותה זה הכל!" הוא כמעט מחריש את אוזני…לא משאיר מקום לספק
-"אבל אני.."
-"אתה מקרה אבוד אתה.."הוא יחתוך אותי בלי שום נימוס כמו שהוא תמיד עושה "..לא אמרתי את זה לך כבר פעם?"
-"אבל!!.."
-"אבל תן לזמן לעשות את שלו"…
"אבל.."

אבל הוא הולך ומשאיר אותי כרגיל עם כל השאלות פתוחות..מה אני עושה עם זה עכשיו? נותן לזמן לעשות את שלו??
מה את עושה איתי עכשיו?, כן נו! ..אל תגידי לי שאת לא הבנת עד עכשיו שאני מתכוון אליך..

דורון
[/av_content_slide]
[/av_content_slider]

תודה שקראתם!

שתפו שגם אחרים יהנו

אולי תאהבו גם את

השאר תגובה

הגב באמצעות פייסבוק