מזיסיקרן..

יש לך טעות
כי זה בטח לא בגלל היופי,
לכן זאת לא התאהבות
אלא דווקא הקושי,
הקושי, כל פעם מחדש להתרגל,
להשלים עם הפער בין הדמיון למציאות, להסתגל,
אז את מבינה יקירתי?
זה אולי פתטי, אולי נוראי,
אבל זה בדיוק ההפך מנרקיסיזם,
כל השעות שלי מול הראי…

3 תגובות
  1. נילי
    נילי says:

    אוי מכירה את תחושת הפער. אני מופתעת לרעה כל פעם מחדש שאני רואה צילום שלי. אז במקום לבהות, הלכתי על הכיוון ההפוך- לא מסתכלת, הדחקה.

    הגב

השאר תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
הרגש חופשי לתרום!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.