מה קורה למותג שמונחה ע"י פופולריות

כבר כמה ימים שהרשת גועשת בגלל הכרזתה של גוגל על סגירת google reader, לא, זה לא עוד פוסט על אלטרנטיבות למבוהלים ממותו של קורא ה- RSS המיתולוגי,
זה ניסיון להאיר אך חברות שחושבים על פופלאריות כמדד עיקרי לאיכות הם סימן ההיכר למותגים שמניחים את הרגל הראשונה שלהם בקבר..

יש בחור מקסים בשם רן סגל, אני רואה בו חבר שלי, הוא בעיני גם אחד מהעצבים הכי מוכשרים שאני מכיר בחיי הקצרים וגם (אם נכנסתם ללינק האחרון אז כבר ראיתם) בר סמכא בנושאי מיתוג,
נידמה לי שאיפשהו בסוף 2010 תחילת 2011 התחלתי לקורא את הבלוג המצוין שלו (זה שבלינק..) ואחד הדברים הראשונים שכמובן עשיתי בתור קורא בלוגים ותיק היה לפנות לרן ולשאול אותו על הבלוג שלו (בערך באותו טון שיאיר לפיד שאל איפה הכסף): "רן איפה הלינק ל- RSS ?"
את הלינק (למרות שהוא עדיין לא שם) מצאתי, בהיותי גיק, די בקלות בכוחות עצמי, אבל כך או כך משם התפתחה בן רן וביני שיחה על התישנותו של פורמט ה'רסס' (תסלחו לי על הגיור המהיר, אין לי כוח להקליד את זה כל פעם באנגלית) והעובדה שהיום אנשים כבר מתעדכנים בעיקר דרך הרשתות חברתיות,
אני זוכר שניסיתי להסביר שהרסס עדיין חי ובועט, הוא רק שינה צורה, עובדה שגם היום ממש, האפליקציות הכי טרנדיות (כמו flipboard) לא היו מתפקדות בלי טכנולוגית הרסס
ושבכל מקרה אנשים שעוקבים אחרי כמות גדולה מאוד של בלוגים ואתרי חדשות (בעיקר עורכי תוכן וכדו' אבל גם אחרים) כן חייבים 'אגרגטור' מסודר יותר (ולא מגזיני כמו אלה שיש לאייפד, אלא "מיושן" כמו  ה'רידר') שירכז עבורם את המידע בצורה מסודרת ונישלטת
(או אם להשתמש באבחנה המדויקת שכתב חנן כהן בבלוג שלו: יש שני סוגי אנשים. הסוג הראשון אומר "יש יותר מדי מידע בעולם. אני אתן לרשות החברתיות שלי לסנן אותו בשבילי ולהציף את מה שחשוב. אם לא ראיתי את זה, לא נורא".
,הסוג השני אומר "יש הרבה מידע בעולם. אני צריך חלק מהמידע הזה. אני יודע באיזה ערוצים נמצא המידע הזה ואני לא רוצה לפספס את מה שעובר בערוצים האלה".)
אני זוכר שגם רציתי להראות לו איך הפיד בפייסבוק ממשיך וימשיך לשדר רסס עוד הרבה אחרי שכולנו נמות, אבל ת'כלס זה לא באמת משנה, גם אם כן הייתי "מנצח" בויכוח ההוא, בקרב ללא ספק הפסדתי..
כבר ממזמן הבנתי שהרשתות החברתיות גורמות לשינוי הזה באינטרנט אבל באותו יום בעקבות אותה שיחה נפל לי סופית האסימון שיש סיכוי שגוגל יום אחד, בדיוק כמו שהם הרגו את google sync לבלאקברי מחוסר פופלאריות, יחליטו יום אחד להרוג גם את  ה- reader, עכשיו שאני כותב על זה פה (וקצת פולש לתחום המחיה של הבלוג של רן..סליחה!) זה סוג של סגירת מעגל..
הסימנים למוות המתקרב כבר היו שם ממזמן, הפסקת התמיכה והפיתוח הטכנלוגי, אפשרויות השיתוף הפנימית שנעלמה, החלפת כפתור הלייק (שהיה בצורת סמיילי ולא היה אז עוד קשר ללייק העתידי של פייסבוק) בכפתור ה1+ וכן הלאה (וככה מתוך ניסיון לדחוף את הרשת החברתית שלהם הוציאו גוגל את כל האלמנטים החברתיים שהיו ברידר ולמעשה היוו גורם עיקרי בהאצת הגסיסה שלו)
ועכשיו בעצם מתבקשת השאלה: 'סו פאקינג וואט?', גוגל הם חברה כלכלית שרוצה להתמקד במוצרים שיצליחו ויהיו פופלרים, פיר היא עשתה צעד לכאורה הגיוני, לא!? מה כבר קרה? למה שזה יפריע לאדם הקטן?
התשובה מורכבת: אם נתחייס רגע רק ל'גוגל רידר' כמוצר, יתכן שהאדם הקטן שקורא את התכנים שלו נניח רק בפייסבוק, כנראה באמת לא יופרע מזה, יכול להיות שבשלב מסוים בעוד כמה חודשים הוא יגיד: "היי! רמת התכנים בפיד שלי ממש ירדה" ויקלל את האלוגריתם של פייסבוק, או סתם את מארק צוקרברג.. ויכול להיות שלא, כי זה גם תלוי מי החברים שלו, מה הם מציפים לו בפיד ומה רמת התכנים שאליה הוא מצפה, אבל בסופו של דבר רוב התכנים האיכותיים באמת מגיעים מאתה קבוצה של 'עורכי תוכן' שמשתמש בכלים כמו גוגל רידר כדי לעקבו אחרי עשרות אם לא מאות אתרי חדשות ובלוגים ביום ואז לסנן אותם ולהעביר את המובחרים שבהם לקוראים שלהם באתר שלהם ו/או רשת החברתית ולמעשה הם גם אלה, שלמרות היותם מעטים, מייצרים הכי הרבה תעבורה חיובית ברשת!

כן, כן.. חשוב שתפנימו שחלק גדול מהמומחים ומובילי הדיעה שאליהם אותם פונים ואחריהם אתם סומכים ברדיו בעיתונות ואינטרנט הם דווקא אותם משתמשים קוראי רסס 'מיושנים'! וכשגוגל סוגרת את הרידר מטעמי פופולריות, היא חושבת בצורה דיבלית על כמות ולא על איכות,..נכון, נהר האינטרנט ימשיך לזרום, שדרני רדיו עיתונאים עורכי תוכן גיקים טכנולוגים ואחרים  שכן יתמידו, בסוף ימצאו להם תחליף אחר לקורא הרסס האהוב (פה אפשר למצוא כמה הצעות מוצלחות) אבל בהתנהגות הזאת גוגל בעצם גם לא שונה מאותו חלקאי שמרסס את הדבורים שבקרבת השדה שלו כי חושב שהם מזיקים ולא מבין שהם חלק מאקו סיסטם אחד גדול ולמעשה הוא מחליש את עצמו ואת שאר המערכת כשהוא מחסל אותם
שלא לדבר על זה שאפילו רק מבחינת יחסי ציבור (ויעיד על כך הרעש המטורף שיש עכשיו על הנושא בטוויטר ושאר הבלוגוספירה) אין ספק (שלא כמו החיסול של google buz לדוגמא) שאת גוגל רידר פשוט לא נכון מותגית לסגור, במיוחד בעידן האינטרנט שבו הכל לא יציב וארעי, יחסים ואמון ניבנים לאורך זמן, כשמובלי דיעה שרגילים להמליץ על גוגל לחברים פתאום מגלים שגוגל סוגר להם את הברז לשירות שהם כל כך נשענים עליו (ולא שירות חדש וניסיוני כמו google wave) – אזי האמון הזה מופר, אני כבר לא בטוח שאמליץ לחברים להשתמש לדוגמה ב- 'גוגל דרייב', מנין לי לדעת שעוד כמה זמן גוגל תחליט שגם הוא כבר לא ריווחי לה ותוציא גם ממנו את הפלאג?
אלא אם גוגל תחזור בה הההחלטה בעקבות הרעש התקשורתי, הנזק כבר נעשה.

..במאמר מוסגר – סייד אפקט ענקי נוסף לסגירת גוגל רידר: גם לא מעט בלוגים יאבדו את עשרות ומאות קוראים נאמנים שעכשיו ניתק מהם ערוץ העידכונים הישיר של הבלוג ופשוט יגוועו בעקבות מהלך הזה.. למה? כי הרבה מהקוראים יתיאשו ולא יעברו לקורא רסס חדש, קוראים חדשים יותר בוודאי גם לא ינסו את פרומט הרסס וכעת נותרנו בעצם רק עם הרשמה לעמוד יעודי שבעל הבלוג צריך לצור לעצמו בפייסבוק ואז לקוות שיצליח לגרום לכולם לעשות לו שם לייק 'מחדש' ושפירסומים שלו שם יצופו מספיק גבוה בפיד חדשות הפייסבוק של הנרשמים (כלומר במקום דחיפת עדכון אוטומטית ברסס של הבלוג צריך עכשיו פרסום כפול גם בבלוג וגם בפייסבוק בעמוד נפרד מעמוד פרופיל המשתמש של הבלוגר בפייסבוק איזה טירטור..ואז גם להתפלל לאלוהי צוקרברג שיפלה אותנו לטובה).. תודה לכם גוגל שהרגתם את הערוץ הישיר המושלם בין כל בלוגר באשר הוא לקהל הקוראים שלו.. נכון הקוראים האדוקים כן ישארו בקורא רסס אחר או בעדכונים באימייל או כן בפייסבוק ובכל זאת, הנזק כבד ביותר.

אולי תשאלו: "נו שויין.. זה רק מוצר אחד של גוגל.. זה לא באמת ישפיע עליהם.." האמת, בגדול, נכון!
אבל השאלה האמיתית היא: לאן גוגל ממשיכה את דרכה, ייתכן שזה רק ארוע חד פעמי, אבל אם לא וזהו מהלך מאפיין אז לא אתפלא אם מה שקורה לגוגל עכשיו הוא בדיוק מה שקרה ל- AOL הענקית של שנות ה-90

אם צלחתם את הפוסט הזה עד לסופו, אני מאוד גאה בכם ורצה להודות לכם על שקראתם, בתקווה שנהנתם
קוראים לי דורון ואת הפוסט הזה לא הייתי מצליח לכתוב אלמלא הייתי משתמש קבוע של קורא רסס כמו 'גוגל רידר'..

,

0 תגובות

השאר תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
הרגש חופשי לתרום!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.