זמן אבוד (פרק ראשון)

פרק ראשון מתוך סיפור בהמשכים

– "חייל…חייל, חייל!"
– המ… ..
– "חייל! הי חייל!!.."
– "מ..מ..מה?…"
– קום, קום, נרדמת, הגענו כבר לתחנה האחרונה…"

 

…רגע… לא זכרתי את עצמי מתיישב בספסל האחרון ועוד בפינה,
לא כל כך אופייני לי ומשם באמת ניראה האוטובוס מתחילתו ועד סופו, ריק במיוחד..
עדיין מעורפל משינה חשתי באיטיות מכאיבה את דברי הנהג שוקעים לתודעה
תוך שהוא מתקדם לעברי מקדמת האוטובוס, שוב, מוזר כל כך,
אני לא זוכר אם משהו כזה בכלל קרה לי בעבר…

"יאללה חייל, אני חייב לזוז.." ממשיך הנהג קצת בתרעומת כמעט בתחנונים,
הנה הוא כבר כמעט לידי ממש מוכן לנער אותי במו ידיו, מתעורר,
הודתי לו בזהירות, יורד, לוקח את התיקים,
מנסה להתאושש איפה אני ואך לעזאזל הגעתי לפה בכלל, הכל ניראה כל כך מוכר אבל..
…פטישים בראש ולחץ בעיניים.. כושל על המדרכה,
אם אלך בכיוון מסוים בטח אראה משהו וזה יחזור אלי ..אבל דווקא האתמול חוזר

אני כמעט נתקל במשהי שעוברת מולי תוקעת מבט חשדני וחטוף ונחפזת הלאה,
אני בכלל לא רואה אותה כי האתמול מסתיר לי את הדרך מכל כיוון,
האף מריח ריחות עזים של מקום אחר לגמרי,
הולך לאורך רציפי האוטובוסים בן קבוצות האנשים,
תיק על הגב ועוד שני תיקים עמוסים בידיים
נידמה שכבר מרגישים את החורף בדרך והכל טיפה אפלולי.. האם גם אני 'בדרך אל'
או שאני בעצם חוזר?,
אבל אני תמיד באיזה מסלול..לאן?

ושוב האתמול תוקף

אתמול לא הייתי שם לבד, צל ואור שטפו את הקירות לחליפין
הקווים זזו גבולות השתנו קיץ וחורף פולשים ונאבקים, כאילו גם הריבועים שמחלקים את המפה גם מחליקים מעליה
ציפורים נודדות שינו את נתיבם משקעים זעו ורוחות סערו,
עלים הסתחררו בערמות אדירות נישאו באוויר גלי דשא נעו כמו נהר,
כל אחד לקח את הטיפוס הרע שלו ושיחק אותו עד הקצה,
שם, במקום הכל כך שומם התחיל הכל רוחש, אחרי שבוע שלם של דממה האוויר היה חי משהו עמד להתרחש,
הכל כמו נדד קדימה, כל הטבע חלף לידינו מלטף לפרידה משתפשף ומחכך את עמודי הבטון והכבישים השחורים
שרק הם נשארו נטועים פשוט שתולים במקום,הם ..ואנחנו

השער החלוד והמבנה הצנוע שלידו, משאיות נכנסות ומשאיות יוצאות,
זו הייתה הכניסה לביקורת גבולות אבל של סחורות בלבד,
ימים שלמים של מדבר גדר מאופק לאופק שממה ואן סוף מסמכים תעודות וחותמות…
עד שפתאום איזה כפתור נלחץ…משהו קרה, משהו שלא היה אמור לקרות..

משהו ברצף הזמן אבד לי

איך הגעת משם לכאן?..

0 תגובות

השאר תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
הרגש חופשי לתרום!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.