קשה להתעלם מעוד ועוד עדויות שמראות שהפייסבוק הוא כמו מוח כוורת, קולקטיב של מחשבות, שחושב פועל וגם מחבק או מעניש "בשם העם",
אבל אני רוצה להצביע אל דווקא על תהליך הפוך, בין כל הקולקטיב מסתתרים גם קבוצות סגורות, או אפילו בודדים, שהפייסבוק, למרות אופיו החברתי לכאורה, הוא בשבילם כר פורה לכל מה שהפוך מדעת הרוב והמרכז השפוי
כבר כתבתי פה בעבר על כך שהרשתות החברתיות מספקת את הדחפים האנושיים שלנו לשתף אם מצד הצורך האנושי הבסיסי לשתף ולקבל בפידבק (ורצוי שיהיה פידבק חיובי) ואם לפעמים מצד צורך נרקסיסטי שלעיתים גורם לצעירים לחשיפה מוגזמת ומסוכנת, אלא שלאחרונה אני נתקל יותר ויותר בסוג חדש של חשיפה והיא של דעות קיצוניות דווקא,
דיעות כאלו שהייתם חושבים שבגלל הליגיטמיות הנמוכה שלהם לכאורה בעליהן היו אמורים להצניע אותם, ואכן גם לא חסר סיפורים על כאלו שלא הצניעו ולדוגמא העלו תמונות של התעללות בעלי חיים וכתגובה הרשת הענישה אותם על זה, במקרים האלה אותו 'קיצון' באופן מובהק היה גאה וחסר מודעות לחלוטין לבעיתיות שבמעשיו,
אני מדבר על אנשים שכן מודעים, שמנצלים את המבניות של פייסבוק כדי לצור לעצמם קבוצה סגורה של yes man -ים,
על אנשים שפייסבוק בעצם מאפשרת להם להתבודד עם המראה שלהם, עם אנשים כמותם, לא משנה כמה הם יוצאי דופן.

למה אני מתכוון?

לסיום:

קשה היה להתחמק השבוע מהידיעה על דרישת בצלאל מתלמידה להצטייד במחשבי מקבוק פרו כמו גם מגלי הביקורת שליוו את בצלאל בעקבותיה. אם אתם קוראים קבועים של הבלוג "חורים ברשת" בוודאי שנחשפתם גם למאמרו של ארז רונן שמבקר את המבקרים מאחר שלדעתו יש לגיטימציה רבה לדרוש קניית מקבוק כשמדובר ��לימודי עיצוב, בעקבות דבריו שצפו התגובות וקשה היה לי לא לקחת חלק בהמולה ואני מבקש להציג פה את העניין מזווית קצת אחרת

נתחיל דווקא מהסוף:

אין באמת הוכחה נחרצת לכאן או לכאן, כשבאים לבחור בין מחשב מק למחשב פיסי ככלי לעיצוב, בשורה התחתונה מדובר בעניין של העדפה שמושפעת מההרגלים שלכם, התפיסות שלכם ..וכנראה גם היכולת הכלכלית שלכם, אבל בתור בוגר מוסד ללימודי עיצוב ששורץ כבר למעלה מ-3 שנים בתחום ועובד יום יום על מק ועל פיסי כאחד, תנו לי לשבור לכם כמה מיתוסים

מיתוס ראשון: "למק יש ביצועים טובים יותר.."

– בולשיט. קחו את המחיר שעולה לכם כל מחשב מק, לכו לחנות מחשבים מקצועית, בקשו מהמוכר שירכיב עבורכם את המחשב הפיסי הכי חזק שהוא יכול להציע לכם במחיר זהה ותקבלו מחשב חזק איכותי יציב ובעל ביצועים עדיפים יותר באופן מובהק ממחשב מק בעל אותו תג מחיר (ואחרי כן אם המרצה שלכם מבצלאל עדיין מתעקש שמערכת ההפעלה של אפל O.S X היא זאת שעושה ההבדל אז פשוט תתקינו אותה בכיף על הפיסי שלכם)

מיתוס שני: "תוכנות עיצוב עבודות יותר טוב עם מק"

– שטויות. כל התוכנות השולטות היום בעולם העיצוב עובדות היטב בפיסי בדיוק כמו במק, עניין הביצועים הוא כפי שאמרנו פונקציה של מחיר (שכאמור הינו יותר זול בפיסי), אין שום בעיה להעביר לדוגמא קבצים להדפסה לבית דפוס או באנרים לאינטרנט אם אתה עובד דווקא מפיסי משום שהפורמט של הקבצים הוא אותו פורמט בדיוק כמו במק ,זאת ועוד, אם אתם לומדים עיצוב במטרה להיות מעצבי אתרים או פלאשסטים, חבל להשקיע במק.. כל פלאשיסט או בונה אתרים מקצועי יגיד לכם שהוא מעדיף לעבוד על הפלטפורמה שבה התוצר שלו נצפה יותר באופן מובהק – בפיסי אתם יכולים להתקין ספארי, במק אתם לא יכולים להתקין אינטרנט אקספלורר ועד היום ישנם באגים באופן הפעולה של אתרי פלאש במק (באנרים פשוטים עובדים, אבל אתרים כבדים עלולים לג'עג'ע, לא נ��תן יהיה למלא בעברית טפסים וכן הלאה)

מיתוס שלישי: "אבל כל המעצבים עובדים רק על מק"

– פשוט לא נכון. יותר ויותר מעצבים עוברים לעבוד על פיסי, לאור כל האמור לעיל (הביצועים, התאימות מבחינת פורמט הקבצים, האפשרות להתקין מק גם על פיסי) דיי ברור שהסיבה שעדיין יותר מעצבים עובדים על מק היא שילוב של חוסר מודעות ו/או העדפה אישית
ואכן אינני מתעלם מההיגיון מאחורי העדפה כזו, בפיסי מערכת הפעלה שייכת למישהו אחד, המארז למישהו שני והחומרה למישהו שלישי, וככה זה גם נראה, ואילו במק אתם קונים חבילה אחת מושלמת של עיצוב חיצוני ופנימי מדהים וגם ביצועים חזקים – בתנאי – שאתם מוכנים לשלם יותר..

ויחד עם זאת, לי אישית, ברור שאפל מנצחים בתחרות הזאת לא רק שהם עשו עבודה מצוינת על המוצר האיכותי שהם משחררים לשוק תחת השם מק (יחד עם מוצרים אחרים מדהימים לא פחות כמו אייפון אייפד אייפוד וכו') אלא גם בגלל שהם עשו מהלך מיתוג מבריק שאין שני לו,
בשנות ה-80 מחשבי פיסי אכן היו אז משעמים ומתאימים יותר להנהלת חשבונות ולכן אין פלא שהשוני של מחשבי המק יחד עם המשפט "think different" נצרב לעומק בתודעת האנשים כמיצג את מוצרי אפל ומועיד אותם דווקא לאנשים קריאייטבים ואומנם גם היום למחשבי מאק יש יותר סטייל מכל מחשב פיסי אבל שם פחות או יותר זה נגמר. גרדו את פני השטח, it's really not that different

(תמונה שייכת לשחר אבן דר מנדל)

מחדשנות לפרפקציוניזם נוקשה

זאת הסיבה שבגללה הכי כואב לי לראות את המהלך שעושים בצלאל, כי גם אם נתעלם מהריח הרע של מניעים מסחריים, נתעלם מבעיות הכלכליות שיש לסטודנטים לרכוש מחשבים כל כך יקרים, נתעלם מכך שמוסדות עיצוב גדולים אחרים בעולם לא באים אל תלמידיהם בדרישות דומות, נתעלם מכל העבדות שהצגתי לעיל על היכולות המקבילות של מחשבי פיסי וכן הלאה,
עדיין עולה מכאן שלמקבלי ההחלטות במוסד ה��רושלמי אין ידע עדכני על הנעשה בשוק,
אפל אומנם מהווים דוגמא מושלמת לפרפקציוניזם בעיצוב אך הם נתפסו כסמל וכלי עבודה למעצבים בגלל שהיוו אלטרנטיבה חדשנית ובועטת לפיסי האפרורי בזמנו ואילו היום הם מסמלים דווקא פרפקציוניזם נוקשה וחסר פתיחות (שבהחלט מונע גם משיקולים מסחריים ולא רק מדאגה כנה לטובת המשתמש).
דווקא מוסד שמלמד עיצוב, שאמור יותר מהכל לעזור לתלמידיו לצאת מהמסגרת ולפתוח את הראש
מציב עכשיו בשעריו תנאי מקדים שעל פניו משדר חשיבה מיושנת ואטומה.

אל תבינו אותי לא נכון

גם אני, שמניחוח דברי עולה כאילו אני מעדיף רק פיסי, עדיין, לא הייתי מתאפק ורץ עכשיו לקנות את המק הכי משוכלל שיש, לו רק הייתי יכול להרשות לעצמי, וגם הפוסט הזה נכתב בחלקו האחד על וורד של מיקרוסופט במחשב ביתי אבל בחלקו האחר דווקא על אייפון תוך כדי נסיעה וזאת אולי בעצם השורה התחתונה, בבצלאל צריך ללמוד את עקרונות העיצוב של אפל ותהליכי המיתוג שהם עברו כי תהליכים ועקרונות אלו הם ללא ספק דוגמא ומופת בתעשייה,
אבל סוג המחשב שעליו יתבצעו הלימודים? למה שלא נשאיר את זה פתוח?

"לא אכפת לי" התרסתי כנגדם
"זה ממילא לא מיועד למי שאין לו סבלנות לקרוא את זה" עניתי
ואז גיליתי,

שנותרתי ללא קוראים.

מוקדש לתמר.