כד' ניסן תשס"ד

 

 

שוב שיקרתי....                                                                                           

 

...ואז היא שמה מוזיקה שבמקום אחר בזמן אחר הייתי כל כך מאושר לשמוע,

אבל עכשיו כשהראש שלי מלא בויכוח הארוך והכל כך מלוכלך שניטש כבר כמה ימים ביני לבין הבחור ההוא והמחשב שמקולקל

 והשיעורי בית הכל כך רבים שלא עשיתי ושכנראה כבר גם לא אעשה ובמיוחד העובדה שלא אגלה לאף אחד שהיום יש לי יומולדת ושאחזור הביתה

ובמקום לחגוג אנמק בחדר הקטן שלי כמו אידיוט (בגלל שאני אידיוט) כמו אתמול וכמו שלשום וכמו... כבר כמה שנים.. 

אז הנה... לא יעזור, היא לא מבינה, הנה היא מחליפה מוזיקה אבל זה לא יעזור..

כשאתה מאוד מדוכא, לפעמים, המוזיקה היחידה שאתה מסוגל לשמוע היא זאת שמתנגנת בראשך

 ..ובמקרה שלי כרגע זאת סתם סימפוניה של רחמים עצמיים,

כי גם את השורות האלה שאני כותב כאן עכשיו אף אחד לא יקרא,

אני לא אתן..