תגובות לפוסט: מתי זה קורה? https://www.doronwolf.com/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94/ תיק העבודות Wed, 25 Jun 2008 21:50:30 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.0.3 מאת: משה ליבוביץ https://www.doronwolf.com/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94/#comment-115 Wed, 25 Jun 2008 21:50:30 +0000 http://www.doronwolf.com/blog/?p=132#comment-115 לפני יומיים פגשתי חבר שהיה מתאמן איתי תקופה מאוד ארוכה עד לפני שנים מעטות.
שבוע שעבר היתי בחדר כושר וניזכרתי בזמן שהתאמנתי בתקופה של החבר'ה הטובים והצוחקים ומלאי שמחת החיים שהתאמנתי איתם ועכשיו אינם , נזכרתי בו- בחור יפה תואר עם בלורית וחטוב שתמיד רק חיוך היה על הפנים שלו ( וגם שיחק בפרסומת של "יש מכבי -יש חברים" שמראים שם בחורים חטובים משתוללים שכל אישה תחשוק בהם ).
בקיצור פגשתי אותו ברחוב ולצערי שמתי לב ששמחת החיים שלו אבדה, הבלורית נעלמה ובמקומה יש גלח ובידו החזיק חפיסת סיגריות בתנוחת ערס ודיבר בשפה של כאילו החיים בגדו בו.
החלפנו טלפונים כדי לצאת לשתות ביחד בירה ואני לא מתכוון לוותר עליו. אני אחזיר לו את החיוך שהיה לו פעם ואת בלורית הסופרמן שלו והוא יתעורר.
עיקר ביאוסו היה שהוא בן 34 ועדיין לא מצא אישה.
עם הבלורית והחיוך שיוחזר לו הוא ישג את האישה שהוא חפץ בה.
חיוך עושה את האדם צעיר בכמה שנים ועצב מבגר אותו.
מקווה שאצליח לראות את החיוך מלא השימחת חיים שלו בחזרה
🙂

]]> מאת: דורון https://www.doronwolf.com/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94/#comment-114 Wed, 25 Jun 2008 18:53:10 +0000 http://www.doronwolf.com/blog/?p=132#comment-114 בתגובה על לימור.

אני חושב שגם נפש יכולה להתעייף, לפעמים אפילו דווקא הנפש ולא הגוף, מתעיפת,
במיוחד אם היא מפנה ראש לאחור ורואה מאחורי גבה שובל ארוך של ויתורים שהביאה אותה למקום בו היא נמצאת היום, כמו כל ויתור על חלום כזה או אחר הוא אגרוף אחרי אגרוף, ששובר אותך יותר ויותר מבחינה מורלית,
אין ספק שהרבה יותר בריא להשלים עם ההחלטות ולהגיע למסקנה שבחרת בדרך הנכונה ביותר שהייתה בפניך בכל שלב ושלב כי אחרת אפשר להשתגע,
אבל לפעמים.. רק לפעמים, נידמה לי שכן נכון להרים איזה חלום ישן שנזנח בצד הדרך והתכסה באבק וכן לנסות לממש אותו, לפחות כדי שתהיה לך ההרגשה שאתה חי ומכוון את דרך חייך לא רק בשביל לשרוד אלא גם טיפה גבוה יותר

]]> מאת: לימור https://www.doronwolf.com/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94/#comment-113 Wed, 25 Jun 2008 16:01:21 +0000 http://www.doronwolf.com/blog/?p=132#comment-113 הגוף מתעייף, הנפש לא! מתי מגיעה ההשלמה עם הדרך בה בחרת ללכת, וההבנה שבחרת במה שהתאים לך באותה תקופה. תחושות שגורמות להרהר, מזכירות לנו איפה אנחנו נימצאים, ועוזרות לנו להמשיך עם בחירות שמצריכות וויתורים…אני שמחה שלעיתים הן קופצות לביקור 🙂

]]> מאת: דורון https://www.doronwolf.com/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94/#comment-112 Thu, 17 Apr 2008 07:58:49 +0000 http://www.doronwolf.com/blog/?p=132#comment-112 בתגובה על משה לייבוביץ.

כל עוד מצליחים לזכור את מה שכתבת פה אז זה עובד וממשיכים לחייך
אבל כששוכחים, נכנסים לעצבות ואז קורה שכותבים כל מיני טקסטים קצת דיכאוניים כמו זה שיצא לי פה למעלה, אבל ב"ה זה מאחורי, תודה! 🙂
ותדע לך שאני מעריץ שלך ושל שמחת החיים שלך 🙂

]]> מאת: משה לייבוביץ https://www.doronwolf.com/%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94/#comment-111 Thu, 17 Apr 2008 06:24:25 +0000 http://www.doronwolf.com/blog/?p=132#comment-111 זה נכון. אבל מה שצריך לזכור הוא שלפני שהשינויים חלים ולפני שאתה מזדקן לומר לעצמך " מה שלא יהיה ומי שלא יהיה לא יגרום לי לשנות את עצמי , אלא רק בתנאי שזה מביא לי תוצאות חיוביות ולא פוגע בשימחת החיים שלי".
5 שנים בלימודי התואר עם 95% בנות יכול לגרום לגבר לצאת מדעתו ואני מניח שיצא לך הרבה פעמים לראות אותי צוחק גם כשלא צריך.
המטרה שלי הייתה לי ברורה וצלולה מלכתחילה- יתכן שאני לפעמים מתנהג כמו פסיכי אבל כשאסיים את התואר אני ארגיש שבצונאמי של הלימודים , כשאתה עמוס ולא חושב צלול, נאחזתי חזק ביתד שהיה תקוע עמוק באדמה.
ראיתי הרבה אנשים "אטומים" ואינטרסנטים ואמרתי לעצמי " אני לא אהיה כמוהם".
בנוסף התחלתי לשחק כדורסל עם ח'ברה בגילי ( 30+) ואני רואה איך שהגוף שלי בוגד בי ושקשה לי לנשום והברכיים כבר לא כמו שהיו בפעם האחרונה ששיחקתי בחופשת השיחרור מצה"ל כשקפצתי כמו איילה ולומר לעצמי לאחר 13 שנים בחדר כושר שהעלתי 35 קילוגרמים ואני כבר לא ניראה כמו שהיו "מכנים"אותי "ש��ורצנגר" ושפעם שהייתי לובש מידות "L" הייתי לובש חליפות עם עניבה כשביליתי והיום אני לובש "XXL" ולובש סתם סמרטוטים שיסתירו את הבטן.
אני יודע דבר אחד שלימודו אותי בשיעור היסטוריה- ההיסטוריה חוזרת על עצמה ואני אוריד את 35 הקילוגרמים שמקשים עלי לרוץ כמו איילה ואני אחזור ללבוש חליפות עם עניבה וכשאסיים את התואר בעוד שלושה חודשים אני אגיד לעצמי ששרדתי.
…ומה שהכי חשוב הוא שכשאתה אומר לעצמך שהלכת במסלול הלא נכון והפכת להיות מי שאתה לא רוצה לקחת רוורס ולבחור את המסלול שכן מוביל אל המטרה שרצית להגיע- אל אותו אדם שאמר "אני לעולם לא אהיה" ופשוט להיות.

]]>