מסכים איתך בעניין המוטיבציה
אבל דווקא לגבי עונש מוות למחבלים גם אני חייב להסתייג, בכלל לא בטוח שזה היה יותר מרתיע ובאיזשהי צורה גם מריד אותנו מוסרית לרמה של המחבלים,
דווקא מאסר עולם למחבלים נראה לי עונש חמור יותר ומרתיע יותר
אבל מכוון שהחמאס הבטיח לכל המחבלים שאין להם מה לדאוג כי הם לא ישלימו את תקופת המאסר שלהם בכלא הישראלי והוכיח עכשיו שהוא מקיים את ההבטחה אז..ממש נותרנו בלי שום כוח הרתעה

ואוסיף על דורון,
המוטיבציה של החיילים לשרת האזורי הגבול רק תרד כי כולם יחששו שהם יהיו החטוף הבא, מאחר והחמאס כבר למד את השיטה.
הבעייה שלנו היא היותינו רחמנים יותר מהאפיפיור, היה צריך להיות כבר מזמן עונש מוות למחבלים עם דם על הידיים. הכל היה נראה אחרת…

לאמריקאים יש מידניות של אחד מול אחד בפידיון שבויים ואני לא וראה אף אחד פוצה פה ומצפצף עליהם
אם זה עובד כל כך טוב להם, למה אצלנו לא?

1. ערך חיי האדם והידיעה שאדם שלנו נמק בכלא ויש דרך כלשהי לעזור לו
ולא נעשה דבר עבורו עלולה להשפיע מוראלית על המתגייסים הצעירים.
ההסתכלות צריכה להיות במבחן קידוש הערך ולא במבחן העסקי כפי שמרבים להזכיר שוב ושוב.
בכך מותר אנחנו מהם – המקדשים את החיים על פני המוות.

2. יש היום גם כך עשרות אלפי מחבלים ברצועה שמבקשים את רעתנו.
אותם טרוריסטים לא יחדלו מלנסות לבצע פיגועים נגדנו עם או בלי קשר לגלעד שליט.
כך שבסופו של דבר השחרור אולי ייתן להם איזשהו עידוד אבל הכוונות שלהם היו ונשארו
אותם כוונות. אי ביצוע העיסקה לא תפסיק את ניסיונות הטרור לצערי.

3. ועדת שמגר. זו שכעת מודלפים ממנה ידיעות שייקבע מחיר חדש להבא,
עשויה לשנות במשהו את עניין המחירים "המופקעים" שאנו מוכנים לשלם
ואני תקווה שבכך ייעשה צדק הסטורי באופן סופי גם מול משפחות הנפגעים.

4. למיטב הבנתי צה"ל לא כבול לאחר שחרורם להימנע מפגיעה בהם
אם יחזרו למעגל הטרור כך שדמם בראשם.

לאור כל זאת אני חושב שיש לבצע את השחרור
ואסיים במשפט היהודי המפורסם: "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו".