…יוסיף דעת יוסיף מכאוב

מתי בדיוק זה קרה לי
כיצד זה התרחש מבלי שאשים לב
כברת הדרך שכבשתי במעלה ההר
תסב לי באותה מידה אושר וכאב
בוערת בי כאש זרה
שורטת בעיני ובאוזני דואב
כופה אותי להבחין בדק כגס בדקה מן הדקה
וכלפי אחרים כמתנשא להראות, אפילו בשורות הללו שאני כותב

wish list

לכבוד יום הולדתך, מה תבקש?
למה נפלו פניך? ממה אתה חושש?
גלה, גלה!, אל תתנו לנחש…

אתקרב אליהם בלאט, ארכון לעברם ביראת כבוד
ואז 'אני גרפיקאי', אלחש על אוזנם בסוד,
לכן כל דבר בו אחשוק, לנצח, יהיה יקר מאוד,

תוכנות מקוריות עלות מיליון ש"ח..או "קצת" פחות
בשביל עט גרפי משובח צריך משכנתא לפחות,
אפילו המחיר ההתחלתי של mac pro יגרום לכם לברוח בצרחות

וכך חולפות להן ביעף השנים
את המפרצים כבר היטב מרגישים
הנה זה מלאו לי אביבים שלושים

תשובה זולה לשאלה עדיין אנני מוצא
וככה איכשהו זה תמיד יוצא..
שליומולדת לא אקבל את מה שאני באמת רוצה.

אמממ…ופה אני אמור לעצור..
להמשך קריאה

אני ולא אחר

תמיד מנסה לצור משהו כל כך אחר
ובסוף זה יוצא לי מאוד 'אני'
אולי דווקא אם אנסה לצור משהו לגמרי 'אני'
סוף סוף ייצא לי משהו באמת אחר

מזיסיקרן..

יש לך טעות
כי זה בטח לא בגלל היופי,
לכן זאת לא התאהבות
אלא דווקא הקושי,
הקושי, כל פעם מחדש להתרגל,
להשלים עם הפער בין הדמיון למציאות, להסתגל,
אז את מבינה יקירתי?
זה אולי פתטי, אולי נוראי,
אבל זה בדיוק ההפך מנרקיסיזם,
כל השעות שלי מול הראי…

סנוורים

יש פעמים, אדם נכנס אל חדר אפלולי גדוש אנשים
ועושה הוא כפי יכולתו לפלס לו את דרכו שלו בניהם,
ואומנם תמיד באיחור אך גם באופן בלתי נמנע, מגיע הרגע בו עיניו מתרגלות לחשכת החדר,
או אז מתבהר לו שלא חשכה היא, אלא עיניו שלו כהו מלראות
ולא אנשים עימו בחדר, כי אם מלאכים..

קצר כזה

כתיבה זה עסק רציני
ואני סתם הוזה..
כתיבה זה עסק רציני!
ואני סתם מתחזה,
כי למרות כל הפנינים שבורקות אצלי בראש
למרות כל המילים שתדיר מדגדגות אותי בחזה
בסוף תמיד יוצא לי
סתם עוד שיר קצר כזה

לכתוב לך שיר אהבה

ושוב,
את כל מה שכבר נאמר, לכתוב מחדש
ואת כל מה שלא, לכתוב מההתחלה
כי תמיד חלק מכמיהתי אליך בלתי מתורגמת למילים
אבל לעולם לא אוכל להפסיק לאומר לך
שוב ושוב
אני אוהב אותך

מוקדש לתמר

מחבק אותך המון

אני מחבק אותך המון
כי אני אוהב אותך כל כך -ברור
כי אני מטורף עליך יום וליל -סגור
כי אני גם קצת needy כזה ..ארור

ואולי
אני מחבק אותך המון
כי לפעמים גם כשאת כאן לידי
אני מרגיש רחוק מאוד
והחיבוק מחזיר אותך אלי
..לפחות לכמה שניות

מקוריות

…חשבתי
שבשביל להיות מקורי
צריך להעתיק מבלי שיתפסו אותך
אבל בזכותך גיליתי,
בשביל להיות מקורי
צריך רק..שיאהבו אותך

מוקדש לתמר.

וידוי

עד לא ממזמן
אבל למשך תקופה די ארוכה
המתין בדיוק כאן טקסט לא כל כך קצר
לקורא שלו שיבוא ויגאל אותו
ואותי

להמשך קריאה