מתי בדיוק זה קרה לי
כיצד זה התרחש מבלי שאשים לב
כברת הדרך שכבשתי במעלה ההר
תסב לי באותה מידה אושר וכאב
בוערת בי כאש זרה
שורטת בעיני ובאוזני דואב
כופה אותי להבחין בדק כגס בדקה מן הדקה
וכלפי אחרים כמתנשא להראות, אפילו ממש כאן, בשורות הללו שאני כותב
הבעיה עם מפרצים היא שהם לא מופיעים בבת אחת
היא גדלים לאט ובזהירות, מתגנבים אליך בשקט בשקט
וככה אין לך ברירה, ואתה מתרגל אליהם
כי לא היה מעבר חד
ואז כשאתה מבחין בהם לראשונה נראה לך שלכאורה הם פשוט תמיד היו שם..
(אולי תשאלו: "..מפרצים בים או מפרצים בשיער?", אבל האם זה באמת משנה?..)
(זהירות פוסט ממש אבל ממש קצר!!!)
אם פתאום הכל סביבך נראה כל הזמן בדיוק אותו הדבר,
ללא שינוי,
סימן שמשהו אחד כן השתנה,
אתה!.
כבר כל כך הרבה שנים שאני מחכה לרגע הזה
…
שנות הילדות אי שם הרחק מאחור
וכבר מהחטיבה או התיכון, שיעורי בית עבודות ובחינות היו עבורי עיקר סדר היום
בצבא, נשימה לקחתי לפני הפעילות או רק אחרי תוך כדי ניסיון כושל להשלים שעות שינה
ובמכללה בלימודים אל התואר, בחינות משימות והגשות במערכת שעות עמוסה לעייפה יום אחרי יום
חודש אחרי חודש
שנה אחרי שנה
ופתאום אתה קולט שעשרים ומשהו שנים (לפחות) אתה מחכה לרגע הזה שהבטיחו לך שיום אחד יגיע
שיום אחד סתם תלך בבוקר לעבודה ובערב תחזור הביתה ותשב מול הטלוויזיה וזה יהיה סדר היום שלך במשך רוב שארית ימיך
ולא בחינות ולא עבודות ולא מחבלים ומארבים ולא הגשות ואימונים
והוא לא מגיע
(המשך…)
יש פעמים, אדם נכנס אל חדר אפלולי גדוש אנשים
ועושה הוא כפי יכולתו לפלס לו את דרכו שלו בניהם,
ואומנם תמיד באיחור אך גם באופן בלתי נמנע, מגיע הרגע בו עיניו מתרגלות לחשכת החדר,
או אז מתבהר לו שלא חשכה היא, אלא עיניו שלו כהו מלראות
ולא אנשים עימו בחדר, כי אם מלאכים..
השבת, לא רק כסופ"ש אל גם כיום שהוא רוחני-דתי,
לא רק כיום מנוחה אלא גם כיום של התעלות ומשמעות עמוקה
של התנתקות והתנקות מהחול ושל תפילות וארוחות משפחתיות
..דווקא אל השבת הזאת, אני לרוב מגיע כל כך סחוט ועייף מכל ימי השבוע
והשבת חולפת על פני ביעף סהרורי ומהיר תוך שאני חורק שיניים כדי לשמור על עיניים פקוחות,
עד כדי כך, שרק בסופה אני סוף סוף ערני מספיק כדי לחוות אותה כמו שצריך
אבל אז כבר הרי מתחיל שבוע חדש…
מתי זה קורה, שאתה מבין שהגוף שלך בוגד בך, שאתה כבר לא צעיר יותר, לא סוחב כמו פעם? איפה בדיוק הנקודה הזאת שבה זה מתחיל, שאחרי שעברת אותה אתה יודע בוודאות ש.."ואוו..אך הזדקנתי פתאום.." ? (המשך…)
