נכתב במהלך המילואים האחרונים כאשר המבצע בעזה עוד היה בעיצומו:

סבבנו ביחד את החדר וקירצפנו במרץ במשך כשעה
"מתי התגיסת לסדיר?" הוא לפתע שאל,
נקבתי בפניו את היום החודש והשנה,
"פאק!.. נידמה לי שהייתי אז בכיתה ח' !.." הוא פלט
"ונידמה לי שפספסת שם איזו פינה.." הצבעתי על האסלה שמולו
אבל בתוכי נצבטתי, זה מחלחל עמוק יותר ויותר בתודעתי מאימון לקו ומקו לאימון
וחוזר חלילה..
(המשך…)

עם כל הוויכוחים על הטוב והרע שבמלחמה, אחד מהיתרונות שאין עליהם ויכוח לצו 8
זה הזמן שהוא נותן (בין אם זה תחת אש ובין אם ברגע נדיר של שקט..) לתפוס את הפנקס והעט ולהתחיל לשרבט,
וכמעט תמיד זה יהיה איור או כמה מילים שאלמלא המילואים לא הייתי מוצא את הזמן או המוזה לתת להם חיים מחוץ לראשי
אז קבלו התחלה של רישום (חדי העין אולי גם יזהו מי הייתה המודל שלו..) שעם קצת מזל
אולי גם, ברגע אחר של זמן פנוי, יושלם כמו שצריך ויעבור אחר כבוד לגלריית הרישומים

לתקופת זמן לא ידועה, מתנצל מראש על עיכובים באישור תגובות ו/או הגבה לתגובות ולפניות דרך דף יצירת הקשר

עריכה:
חזרתי (19.01.09) ! ..לפחות לבינתיים, מבטיח לעשות מאמצים ולעדכן פוסטים ועבודות חדשות בקרוב מאוד