ארכיון פוסטים עם התג "חברים"

אנשים מופנמים הם איים בודדים

יום רביעי, 10 ביוני, 2009

יש פעמים שאנשים מופנמים הם קצת כמו איים בודדים
כי רק לפעמים, אם הם כן היו מכירים אחד את השני, ייתכן והיו מסתדרים מצוין
אני לא מדבר רק על סימביוזה, מסוג "אני פותר את בדידותך ואת את בדידותי" אלא אולי אפילו חברות אמת של ממש
אבל כמו מלכוד 22, בשביל שזה יקרה, הם צריכים בעצם בעצמם..להיות קצת לא עצמם,
לצאת מעורם ולגשת אחד אל השני ולהתאמץ ולחקור ולגעת ולהשתחרר
ומכוון שברוב המקרים הם לא יכולים לפרוץ את המעגל הם נשארים רוב הזמן בגפם
כמו איים, אולי רואים אחד את השני מרחוק אך לעולם לא מתקרבים

חנית כתבה בבלוג שלה משהו שכל כך צבט לי בלב וגם קצת מאוד הזכיר לי את עצמי
..הוא גם השלים עבורי כמה פיסות תובנה שהיו חסרות לי אם אי פעם מישהו היה מנסה לחלץ ממני הסבר מלא לרגשות שגרמו לי לכתוב את הפוסט ה"צנוע" כאן ממש לפני כמה ימים
כי זה אכן לא רק אינטלקטואל שגורם לי (או לאחרים מסוימים) להרגיש נבדל ו"צנוע"…אני הרי לא באמת חכם כל כך..לפחות לא רוב הזמן,
זה גם האופי, החינוך מהבית, הביישנות, העכבות, שגורם לאנשים כאלה ואחרים תמיד להיות יותר..בצד, נבדלים
יש נבדלים כלפי מעלה בפופולריות ויש שכלפי מטה, אבל בכל אופן, תמיד..קצת בודדים יותר

בתקופת הילדות וההתבגרות זה אפילו צורב יותר, כשאתה לא מבין מה לא בסדר בלהיות פשוט אתה
ורק עם הבגרות חלק ממוסכמות החברה אתה מקבל ומשתנה אבל הגרעין הקשה של הפנימיות על פי רוב נשאר כמות שהוא ובהתאם אליו גם כמות החברים והידידים
שכמו שגם חנית ציינה, לרוב הולכת ומצטמצמת עוד יותר ככל שמתרחקים מהתיכון

אז נכון שצריך להתאמץ ולהשתדל, אם מרגישים בכך צורך, לפעול כך שלמרות הכל לא נהיה בודדים, ובכל אופן בטח שלא סתם לשבת ולהתמלא ברחמים עצמיים,
אבל אסור להתנצל אם כמות החברים הטובים באמת שלנו נספרת על פחות ממספר האצבעות בכף יד אחת
..כי זה יהיה כמו להתנצל על מי שאנחנו

אז זהו, מעכשיו אני לא.

פלורליזם..

יום חמישי, 26 בפברואר, 2009

אני מה שהחבר'ה נוהגים לקרוא לו – דתי..כן…נראה לי שהגיע הזמן להודות בזה….ולכן במפגשים שלי עם חילונים, בשלב כזה או אחר זה דיי טבעי (ולפעמים גם קצת באשמתי..) שהשיחה גולשת לענייני דתיים חילונים,
וכך יצא שממש לא ממזמן כשפגשתי זוג חברים מאוד טובים מהמגזר החילוני באופן די צפוי נוצר בנינו בשלב מסוים מעין דיון שכזה (על פלורליזם דת מדינה וכדו') שהתנהל דווקא בצורה מאוד נעימה ונינוחה והיה מלא תובנות,
עד שבשלב מסוים הציג בפני הצד שמנגד שאלה מאירת עיניים שבאותו רגע לא הייתה לי אליה תשובה והבטחתי לעצמי ולו שבהזדמנות ראשונה שתהיה אשתדל לרדת לשורש העניין,
עוד באותו ערב בביתי עת הבטתי אל השמיים זרועי הכוכבים שבחצר הבריקה בראשי תשובה מדהימה לאותה שאלה, כל כך מצאה חן בעיני התשובה וכל כך ניצחת נשמעה היא בראשי עד שמיד התמלאתי תחושה מוזרה..כי..רגע, מה אם נגיד, יהיר שחצני ויומרני ככל שזה יישמע, שהתשובה הזאת באמת תשכנע אותם?,
מה אם נגיד (תאורטית לחלוטין! רק בשביל הספורט..) שהתשובה הזאת, בגלל היותה כה חזקה עקרונית ומהותית, תגרום להם לתהות ברצינות על חזרה בתשובה??
עוד אני עומד שם (ומשתעשע בדמיוני בתמונה של הבחור עם פאות ארוכות ואשתו עם כיסוי ראש) ניצת ממש מספר פסיעות ממני אחד מהשיחים הקטנים שבחצר בלהבה אדירה, והשיח בוער באש!, בוער ובוער ואיננו אֻכָּל!.. (המשך…)

תרומת דם דחופה! (לא זה לא מייל שרשרת..)

יום שני, 6 באוקטובר, 2008

אני מכיר את כותבת המייל הבא באופן אישי
לא מדובר פה באיזשהו מייל שרשרת מעצבן כזה אחר- אלא בבקשה אותנטית לחלוטין, כנה ודחופה,
חבר'ה, עוד שנייה יום כיפור וזאת הזדמנות מצוינת לעשות מצווה!
המייל הזה הגיע אלי ב6 לאוקטובר 2008,
(אם אתם מעתיקים את הטקסט ומעבירים אותו מפה במייל הלאה
- לא לשכוח לשים את כול הנמענים בעותק נסתר)

להלן נוסח המייל
—————————-
שלום לכולם,

אנו זקוקים לעזרתכם.
אבי, אהוד שטנג, חולה בסרטן ומאושפז בבית החולים
תל-השומר במחלקה להשתלות מח עצם.
בבנק הדם קיים מחסור בתרומות דם ועליו לקבל בכל יום מספר מנות דם
ובנוסף -6 מנות טרומבוציטים (מרכיב בדם).
שקית אחת של טרומבוציטים מופקת מ-6 מנות דם של תורמים.

מבחינת סוג דם – כל תרומה תעזור…
את הטרומבוציטים (מרכיב בדם) ביכולתם להפריד מכל סוג דם שהוא.
מדובר בהצלת חיים לשמה והתרומות שלכם יעזרו לו להתחזק
ולהמשיך בטיפולים במטרה להבריא… הלוואי.

את התרומות יש לבצע בבנק הדם בבית החולים תל השומר (כמה שיותר מהר…),
בימים הקרובים – פתוח מידי יום עד 19:00,
(היום 6/10/08 בנק הדם פתוח עד השעה: 18:00-בעקבות החגים שעות הפתיחה משתנות…
רצוי להתקשר ולברר לפני שמגיעים)
בנק הדם תל השומר, טלפון- 03-5302570.

בעת התרומה תתבקשו למלא טופס של בית החולים.
על הטופס יש לציין בבירור (גם אם אין מקום מיועד לכך),
כי התרומה ניתנת לטובת מחלקת השתלות מח עצם ולציין את שמו – אהוד שטנג.
את עותק אישור התרומה שתקבלו יש לפקסס למחלקת השתלות מח עצם על מנת שיצרפו
את מסמך התרומה לתיקו הרפואי והתרומה תגיע אליו ישירות,
הפקס: 03-5305377.

כל תרומה תתקבל בברכה ויותר מכך…
תודה על זמנכם ועל האכפתיות,
בתקווה שנצליח,

יעל שטנג (בתו של אהוד שטנג).
———————————————
התרומה עבור אהוד יכולה להתבצע רק בבנק הדם של תה"ש (כלומר אפילו לא במרכז מד"א תה"ש שנמצא ממש בסמוך) קל להתבלבל לכן שימו לב!
אם מישהו זקוק לפרטים נוספים או רוצה לצור קשר ישיר איתו או עם יעל אשמח לענות או לקשר אותו עם יעל
אנא פנו אלי בעזרת טופס יצירת הקשר של הבלוג

סנוורים

יום רביעי, 25 ביוני, 2008

יש פעמים, אדם נכנס אל חדר אפלולי גדוש אנשים
ועושה הוא כפי יכולתו לפלס לו את דרכו שלו בניהם,
ואומנם תמיד באיחור אך גם באופן בלתי נמנע, מגיע הרגע בו עיניו מתרגלות לחשכת החדר,
או אז מתבהר לו שלא חשכה היא, אלא עיניו שלו כהו מלראות
ולא אנשים עימו בחדר, כי אם מלאכים..

מה עדיף? מציאות מדומה או מציאות רדומה?

יום שלישי, 8 באפריל, 2008

לגלעד שליט, זה שנמצא בשבי, יש פרופיל בפייסבוק, (היה ונכון לעכשיו כבר נסגר מסיבות דיי מובנות) והתגובה הראשונית היא ברוב המקרים- רתיעה, למה? (המשך…)

מכתב 1

יום שישי, 14 במרץ, 2003

לגור עם שותפים

..-למזלי אף אחד מהם לא מעשן, אני לא סובל שותפים שמעשנים..
..הצעירה מבניהם גם מכינה לי אוכל הרבה פעמים, בחורה טובה..שוטפת את רוב הדירה וגם השותף השני, הבחור.. מבוגר יותר קצת.. עוזר המון עם החובות.. ושניהם ביחד מתעקשים לכסות גם את כל שאר החלקים שלי בתשלומים שאני אמור להשתתף בהם מבחינת חשמל ארנונה וטלפון, רק על האינטרנט והוצאות אישיות הם מתעקשים שאני ישלם …יש להם סגנון חיים די שונה משלי, שעות עבודה וחופש שעות ערנות ושינה וכו'.. כמעט הפוכות לגמרי משלי …באמצע השבוע הם מצליחים להציק לי לא מעט ולפעמים אני משתגע כמה שאנחנו שונים אבל לדבר ממש יוצא לנו בקושי רק בשבתות….
(המשך…)

רכבת 2

יום ראשון, 13 באוקטובר, 2002

(קטע שני מתוך 3 – שבת פרידה מבנג'י לפני הנסיעה שלו לארה"ב)

זה מוזר כשאני חושב על זה..
בעצם כמעט כל הנסיעות שלי ברכבת הם או לשני החברים ההם מפרדס חנה או לידידה ההיא שליד באר שבע… קצת מצחיק, לא?,
כאילו הם שני ניגודים,
כאילו יש תיאום בין מיקומם הגיאוגרפי למהות שלהם, הם בצפון והיא בדרום…
ואני באמצע מדלג בין שניהם ומעולם לא רואה את שלושתם יחד…

(המשך…)