ארכיון פוסטים עם התג "זיכרונות"

הבדל תאומי…

יום שני, 1 בנובמבר, 2010

יש הבדל תהומי (או במקרה של אשתי ושלי – הבדל תאומי..) בן החיים שלנו לפני הלידה ואחרי,
כמובן שאין באמת צורך להכביר במילים, רבבות טקסטים כבר נשפכו על איך ההורות משנה אותך
ואני מניח שיגיע הרגע שבו גם אני אשבר ואתחיל להתפלש בטקסטים דביקים על כמה מדהימים הקטנטנים שלנו ואך הם שינו את כל חיי ותפיסת עולמי
אבל עד שיגיע הרגע הזה (בו קוראי הבלוג הבודדים שעוד נותרו עמדי ינוסו גם הם בצרחות אימה מכמות הקיטש שתישפך בכל פוסט ומכל שורה)
הייתי רוצה סתם לשתף דווקא בזוטות, בהבדלים שהם כביכול קטנים יותר, שפתאום אתה מביט לאחור ואומר: "…ואוו, זה כבר לא אותו הדבר!"
(המשך…)

סנוורים

יום רביעי, 25 ביוני, 2008

יש פעמים, אדם נכנס אל חדר אפלולי גדוש אנשים
ועושה הוא כפי יכולתו לפלס לו את דרכו שלו בניהם,
ואומנם תמיד באיחור אך גם באופן בלתי נמנע, מגיע הרגע בו עיניו מתרגלות לחשכת החדר,
או אז מתבהר לו שלא חשכה היא, אלא עיניו שלו כהו מלראות
ולא אנשים עימו בחדר, כי אם מלאכים..

געגועי למשקפיים…

יום חמישי, 17 בינואר, 2008

יש דברים שרק בעלי משקפיים יבינו.. מעין אחוות משקפופרים שכזו
העיוורון החלקי שמתחיל יחד עם גשם פתאומי בגלל הטיפות שמכסות את הזגוגיות,
וממשיך גם כשבורחים הביתה בגלל האדים שמכסים את המשקפיים כשנכנסים פנימה מהקור
הסנוור המעצבן והבוהק שמסתיר לך את העיניים בכל התמונות שצילמו אותך עם פלאש..

אבל גם בתוך קהילת המשקפופרים יש כל מיני מעמדות ומגזרים שונים ומשונים
לדוגמא רק אנשים עם מספר משקפיים גבוה, לרוב, מבינים… (המשך…)

סיפור כבד משקל..

יום שני, 26 במרץ, 2007

סבתא מספרת על ימי צעירותה שהייתה סוחבת כך וכך סלים כבדים מהשוק ותמיד נכנסת הביתה מהכניסה האחורית כדי שסבא לא יבחין,
(המשך…)

מכנף נאה

יום ראשון, 14 במרץ, 2004

פחדתי זה לא מילה, אני זוכר, כמעט בכל פעם שהייתי עובר שם, הלב שלי היה מפרפר כל כך
כאילו עוד רגע הוא הולך לפרוץ מתוכי מבין הצלעות של בית החזה
ממש על סף התקף, אימה מטורפת!,

זה היה עוד בתקופה שהיה לסבתא שלי בית גדול וישן בשיכון הישן לא פחות
וכל המרחק מתחנת האוטובוס ועד לפתח הדלת שלה היה רצוף אספלט אפור ומבוקע בכל נקודה אפשרית
כאשר מצידי רוב הדרך היו מפוזרים עצים מסוג ששכחתי מה שמו,
אני רק זוכר שהיו להם עלים מאוד מיוחדים אולי אתם מכירים, את העלים האלה שבגלל הצורה האווירודינמית שהטבע נתן להם והג'ולה הזאת שבקצה שמרכזת לשם את מרכז הכובד שלהם, הם נופלים בצורה סיבובית ממש כמו פרופלור, בסתיו כאשר הם מתביישים ומתחילים לנשור מקבלים אותם עלים גוון אפור מאוד חולני ואותו שטח היה פשוט מכוסה בהם כמעט כמו מרבד,

(המשך…)

גולד..

יום ראשון, 14 במרץ, 2004

זה סיפור על גולד- השכן שלי, כמו שאני מכיר אותו

פגשתי אותו לראשונה לפני קרוב ל 14 שנים כשעברתי עם המשפחה שלי לגור באחד הבניינים הכי הכי ישנים בפתח תקווה,
גולד קוראים לו, לאחד השכנים שלי, או לפחות זה מה שרשום על הדלת של הדירה שלו,
אבל הקשר היחידי בינו לבין השם שלו זה רק המספר הלא מבוטל של שיני זהב שבפיו, מעבר לכך, למיטב ידעתי,
שום דבר אחר אצל גולד בחיים, בכלל לא זוהר…

כל ניסיונותיי להוציא מהשכנים הותיקים יותר פרטים עליו ועל עברו עלו בתוהו,
מעבר למספר מצומצם של עובדות סותרות כולם מתכחשים, אומרים שיום אחד הוא פשוט החל להופיע בבנין שלנו ומעדיפים לא להתקרב,
…..גם אתם הייתם מעדיפים שלא להתקרב, אני חושב שעוד מעט תבינו, ניראה לי שבכל אופן פשוט אספר את מה שאני יודע, וזה הולך בערך ככה- (המשך…)

מקום אהוב

יום שישי, 14 במרץ, 2003

(נכתב בעקבות הפיגוע הקשה הראשון בחיילי צה"ל בציר פילדלפי)

אני מאוד אוהב את ציר פילדלפי,

(המשך…)