ארכיון פוסטים עם התג "דת"

אנחנו, חובשי הכיפות

יום שלישי, 20 בדצמבר, 2011

תחושה לא טובה מתבשלת לי בבטן בתקופה האחרונה וזה לא מאוכל מקולקל, משהו מכרסם בפנים וזה לא רעב,
אם הייתם מוכרחים לסמן אותי על מפה הפוליטית כנראה שהייתם מתייגים: ׳דתי-ימני׳ ולפיכך לכאורה הייתי אמור להיות מבסוט מגל החקיקות שהולך וגובר לאחרונה, אז מדוע אני מרגיש שלא בנוח? ואז כשעוד קיוויתי שזה רק כאב בטן חולף בא אירוע זריקת האבנים של נוער הגבעות על הסמח״ט (יחד עם עוד אירועים חמורים אחרים שנעשו על ידם כלפי צה״ל ולא הגיעו לחדשות) כאשר במקביל צף ועלה מחדש עניין ההפרדה החרדית הכפויה באוטובוסים בירושלים.

יוכי ברנדס וסיוון רהב מאיר

מתוך מוסף השבת של ידיעות אחרונות 17.12.1

בימים כתיקונם ברוב הפעמים כשפונים אלי במשפט ״אתם! חובשי הכיפות!..״ אני מיד עומד ומסביר ש'אתם׳ זה לא קבוצה אחת אחידה כי היא כוללת בתוכה, יחד עם ה'כיפות הסרוגות' אליהם אני משתייך, עוד המון זרמים אחרים: מסורתיים, חרדים, חסידים נוער הגבעות חוזרים בתשובה (לאו דווקא בסדר הזה) וכו׳ ולרובם יש עוד תתי זרמים שונים ומגוונים,
אבל דווקא בימים אלה עכשיו כשחברים חילונים אומרים לי כבר מעצמם ״זה בסדר, אל תתנצל, אנחנו יודעים שזה לא אתם-הכיפות הסרוגות, אלא זה החרדים/נוער הגבעות עם הקיצוניות שלהם…״ דווקא עכשיו עולה בי תחושת קבס, כי אולי זה נכון, אולי זה לא ממש "אנחנו", אבל זה הגיע לשיאים שההסתפקות בתגובה ״זה לא אני, זה הוא..״ היא כבר ממש כמו היינו הילד החנון של הכיתה, שכל רצונו הוא לרצות את המורה ולא להיתפס, צדיקים כמו נוח בשעתו, העיקר שאנחנו יוצאים בסדר, לא צריך לעשות כולם, הכי נוח..

מתי הכיפות הסרוגות יעצרו וישאלו 'האם באמת אנחנו עושים מספיק? באמת מנסים לתת יד כדי לעצור את ההתדרדרות הזאת?' מה קרה ל״כל ישראל ערבים זה לזה״? האם דווקא כחובשי כיפה אין לנו פה אחריות מורחבת להשמיע קול אקטיבי? לנסות להתערב? לגשת לאחינו ולהגיד להם לפחות: ״חבר׳ה, אמת שאנחנו לא מסכימים, אבל יש עוד דרכים..״? נכון, בהתאם לכך כמובן מייד עולות שאלות כמו: מהי הדרך לעשות זאת ומה מידת האפקטיביות, אך כך או כך, הדברים עדיין צריכים להיעשות.. ואת זה הייתי רוצה לקשר, גם אם רק בצורה רופפת, לדברים שכתבו יוכי ברנדס וסיון רהב מאיר

(המשך…)

פלורליזם..

יום חמישי, 26 בפברואר, 2009

אני מה שהחבר'ה נוהגים לקרוא לו – דתי..כן…נראה לי שהגיע הזמן להודות בזה….ולכן במפגשים שלי עם חילונים, בשלב כזה או אחר זה דיי טבעי (ולפעמים גם קצת באשמתי..) שהשיחה גולשת לענייני דתיים חילונים,
וכך יצא שממש לא ממזמן כשפגשתי זוג חברים מאוד טובים מהמגזר החילוני באופן די צפוי נוצר בנינו בשלב מסוים מעין דיון שכזה (על פלורליזם דת מדינה וכדו') שהתנהל דווקא בצורה מאוד נעימה ונינוחה והיה מלא תובנות,
עד שבשלב מסוים הציג בפני הצד שמנגד שאלה מאירת עיניים שבאותו רגע לא הייתה לי אליה תשובה והבטחתי לעצמי ולו שבהזדמנות ראשונה שתהיה אשתדל לרדת לשורש העניין,
עוד באותו ערב בביתי עת הבטתי אל השמיים זרועי הכוכבים שבחצר הבריקה בראשי תשובה מדהימה לאותה שאלה, כל כך מצאה חן בעיני התשובה וכל כך ניצחת נשמעה היא בראשי עד שמיד התמלאתי תחושה מוזרה..כי..רגע, מה אם נגיד, יהיר שחצני ויומרני ככל שזה יישמע, שהתשובה הזאת באמת תשכנע אותם?,
מה אם נגיד (תאורטית לחלוטין! רק בשביל הספורט..) שהתשובה הזאת, בגלל היותה כה חזקה עקרונית ומהותית, תגרום להם לתהות ברצינות על חזרה בתשובה??
עוד אני עומד שם (ומשתעשע בדמיוני בתמונה של הבחור עם פאות ארוכות ואשתו עם כיסוי ראש) ניצת ממש מספר פסיעות ממני אחד מהשיחים הקטנים שבחצר בלהבה אדירה, והשיח בוער באש!, בוער ובוער ואיננו אֻכָּל!.. (המשך…)

על אהבה ואינטרנט (או על איך אני ואשתי מעולם לא נפגשנו..)

יום חמישי, 7 באוגוסט, 2008

אנשים שואלים לא מעט "מה דעתך על אהבה באינטרנט?", רבים אחרים שואלים גם "איך אתה ואשתך נפגשתם?"
לא כולם משערים שיש (או אין?..) זיקה הדוקה בין 2 השאלות הללו…ובכן..
בתאריך 17-09-2005 בשעה 21:32 בדיוק לפי שעון ישראל, פרסמתי בפורום 20+ של האתר 'fresh.co.il' קטע טקסט בשם "דרושה"
הבחירה בכותרת כזו, שמזכירה מודעה בלוח דרושים עם כל הקונוטציות לטובה ולרעה, כמובן לא הייתה מקרית
כן!, באותו ערב גורלי החלטתי לראשונה להתחיל לרתום את האינטרנט בצורה הכי גלויה שיש לחיפושי אחרי אהבה…
(המשך…)

לאלוהים יש מחיר (ואני יכול לגלות לכם אותו..)

יום שישי, 22 בפברואר, 2008

אשתי ואני מנסים בחודשים האחרונים את מזלנו בלונדון,
בנוסף לכל הקשיים האחרים שיש לנו בתור זוג יהודי דתי שמנסה להתחיל את חייו בארץ זרה, עכשיו כשאנחנו באים לבחור דירה, מסתבר שיש עוד אחד, כי מעבר אל "מדד המרחק ל'בלוק באסטר' הקרוב", ישנו כמובן גם מדד "המרחק מאלוהים"..
(המשך…)

מכתב 1

יום שישי, 14 במרץ, 2003

לגור עם שותפים

..-למזלי אף אחד מהם לא מעשן, אני לא סובל שותפים שמעשנים..
..הצעירה מבניהם גם מכינה לי אוכל הרבה פעמים, בחורה טובה..שוטפת את רוב הדירה וגם השותף השני, הבחור.. מבוגר יותר קצת.. עוזר המון עם החובות.. ושניהם ביחד מתעקשים לכסות גם את כל שאר החלקים שלי בתשלומים שאני אמור להשתתף בהם מבחינת חשמל ארנונה וטלפון, רק על האינטרנט והוצאות אישיות הם מתעקשים שאני ישלם …יש להם סגנון חיים די שונה משלי, שעות עבודה וחופש שעות ערנות ושינה וכו'.. כמעט הפוכות לגמרי משלי …באמצע השבוע הם מצליחים להציק לי לא מעט ולפעמים אני משתגע כמה שאנחנו שונים אבל לדבר ממש יוצא לנו בקושי רק בשבתות….
(המשך…)