ארכיון פוסטים עם התג "אנושי"

חחחחח! (חיבה לחוויה חיובית וחביבה חובה!)

יום שבת, 18 בספטמבר, 2010

כולנו נתקלים במשך חיינו באנשים שונים שחלקם משאירים עלינו רושם יותר מאחרים
אבל ברוב המקרים רק מעטים מהאנשים הללו מרשימים אותנו עד כדי רמה של הערצה
אני לא מדבר על הערצה מהסוג שבני נוער מקדישים ללהקה אהובה או לשחקן קולנוע פופלארי וכדו'
אלא דווקא הערצה שנובעת מההכרה שהנה האדם הזה שפגשת הוא ייחודי, הוא השאיר עליך חותם חיובי כלשהו,
פתח לך את העיניים

הרגשת שממש למדת ממנו משהו חשוב אחד או שתיים על החיים, או הרבה הרבה יותר

לפעמים אתה יודע שהאנשים האלה הולכים להשפיע עליך כבר בפעם הראשונה שאתה פוגש אותם
ולפעמים..אולי בעצם לרוב, אתה מבין שהם השפיעו (או עד כמה הם השפיעו) רק ממרחק של חודשים ושנים – באיחור של מבט לאחור
לאחרונה נתקלתי בכמה דמויות כאלה מהעבר הלא רחוק שלי ומרוב התרגשות מעצם הפגישה
יצא לי שדברתי איתם על שטויות כמו מזג האוויר במקום להגיד להם כמה חשוב לי שידעו שאני מעריך אותם כל כך
וכמה הייתי רוצה, לו רק היה אפשר, פשוט לשבת ולהמשיך ללמוד מהם עוד ועוד
ויום אחד אולי גם להיות באיזושהי צורה כמוהם, מישהו כזה בעצמי עבור אחרים

פידבק חיובי זה דבר שכל כך כיף לתת ובטח שכיף לקבל
למה אנחנו מפחדים ממנו כל כך?

יהיה רצון שהשנה החדשה שמתחילה תהיה מלאה חיוביות! בכוונות וגם במעשים, ברצונות וגם בתוצאות!
(..ואם אפשר גם קצת הרבה הרבה הרבה חיוביות בעו"ש של חשבון הבנק אז בעצם למה לא?)

:-)
שנה טובה לכולם!
דורון

…יוסיף דעת יוסיף מכאוב

יום שני, 19 ביולי, 2010

phone in a bottle

מתי בדיוק זה קרה לי
כיצד זה התרחש מבלי שאשים לב
כברת הדרך שכבשתי במעלה ההר
תסב לי באותה מידה אושר וכאב
בוערת בי כאש זרה
שורטת בעיני ובאוזני דואב
כופה אותי להבחין בדק כגס בדקה מן הדקה
וכלפי אחרים כמתנשא להראות, אפילו ממש כאן, בשורות הללו שאני כותב

נדודי שינה

יום שני, 16 בנובמבר, 2009

חייב להיות איזון קוסמי בעולם, אחרת איזה הסבר יש לנדודי השינה שלי?
כלומר.. בוודאי ישנו שם למעלה מישהו… איזה "אחראי חלוקת שעות שינה" שכזה.. בטח עם משקפיים עבות ופיהוק תמידי, שעומד ערב ערב מול טבלאות אקסל אין סופיות ומנסה לארגן חלוקה צודקת בין כולם ..ופשוט כרגע כנראה יש לו קצת מחסור בהקצאות
אז הוא לוקח ממני ומעביר למישהו אחר, מישהו עם יום מחר חשוב יותר, יותר מיום המוחרת שלי,
מישהו שגורל העולם על כתפיו, ובגלל זה מעבירים שעות ממני אליו
כדי שהמישהו האחר הזה יישן חזק וטוב, הוא בטח צריך את זה יותר ממני..

..ככה מידי כל כמה לילות בעת ששנתי שוב נודדת ממני והלאה ועיני הכלות צופות במחוגי השעות שמתקדמים באיטיות אין קץ אבל ללא מעצורים, בשעות האלה שכבר קשה להגדיר אם זה מאוחר בלילה או ממש מוקדם בבוקר אני לוחש לעצמי בחרש "..פשוט לא יתכן הסבר אחר..זאת חייבת להיות הסיבה..
כנראה שבאמת מחר יש לו יום יותר חשוב משלי.. גורל העולם על כתפיו..שישן טוב הבחור, זה בסדר, אני כבר אסתדר, העיקר שהוא לא יעשה טעויות מחר.."
וככה מנחם את עצמי אחת לכל כמה לילות
אבל בשאר הלילות?
בשאר הלילות אני לא יכול להפסיק לקלל את הבן זונה..

מפרצים

יום חמישי, 16 ביולי, 2009

הבעיה עם מפרצים היא שהם לא מופיעים בבת אחת
היא גדלים לאט ובזהירות, מתגנבים אליך בשקט בשקט
וככה אין לך ברירה, ואתה מתרגל אליהם
כי לא היה מעבר חד
ואז כשאתה מבחין בהם לראשונה נראה לך שלכאורה הם פשוט תמיד היו שם..
(אולי תשאלו: "..מפרצים בים או מפרצים בשיער?", אבל האם זה באמת משנה?..)
:wink_wp:

אנשים מופנמים הם איים בודדים

יום רביעי, 10 ביוני, 2009

יש פעמים שאנשים מופנמים הם קצת כמו איים בודדים
כי רק לפעמים, אם הם כן היו מכירים אחד את השני, ייתכן והיו מסתדרים מצוין
אני לא מדבר רק על סימביוזה, מסוג "אני פותר את בדידותך ואת את בדידותי" אלא אולי אפילו חברות אמת של ממש
אבל כמו מלכוד 22, בשביל שזה יקרה, הם צריכים בעצם בעצמם..להיות קצת לא עצמם,
לצאת מעורם ולגשת אחד אל השני ולהתאמץ ולחקור ולגעת ולהשתחרר
ומכוון שברוב המקרים הם לא יכולים לפרוץ את המעגל הם נשארים רוב הזמן בגפם
כמו איים, אולי רואים אחד את השני מרחוק אך לעולם לא מתקרבים

חנית כתבה בבלוג שלה משהו שכל כך צבט לי בלב וגם קצת מאוד הזכיר לי את עצמי
..הוא גם השלים עבורי כמה פיסות תובנה שהיו חסרות לי אם אי פעם מישהו היה מנסה לחלץ ממני הסבר מלא לרגשות שגרמו לי לכתוב את הפוסט ה"צנוע" כאן ממש לפני כמה ימים
כי זה אכן לא רק אינטלקטואל שגורם לי (או לאחרים מסוימים) להרגיש נבדל ו"צנוע"…אני הרי לא באמת חכם כל כך..לפחות לא רוב הזמן,
זה גם האופי, החינוך מהבית, הביישנות, העכבות, שגורם לאנשים כאלה ואחרים תמיד להיות יותר..בצד, נבדלים
יש נבדלים כלפי מעלה בפופולריות ויש שכלפי מטה, אבל בכל אופן, תמיד..קצת בודדים יותר

בתקופת הילדות וההתבגרות זה אפילו צורב יותר, כשאתה לא מבין מה לא בסדר בלהיות פשוט אתה
ורק עם הבגרות חלק ממוסכמות החברה אתה מקבל ומשתנה אבל הגרעין הקשה של הפנימיות על פי רוב נשאר כמות שהוא ובהתאם אליו גם כמות החברים והידידים
שכמו שגם חנית ציינה, לרוב הולכת ומצטמצמת עוד יותר ככל שמתרחקים מהתיכון

אז נכון שצריך להתאמץ ולהשתדל, אם מרגישים בכך צורך, לפעול כך שלמרות הכל לא נהיה בודדים, ובכל אופן בטח שלא סתם לשבת ולהתמלא ברחמים עצמיים,
אבל אסור להתנצל אם כמות החברים הטובים באמת שלנו נספרת על פחות ממספר האצבעות בכף יד אחת
..כי זה יהיה כמו להתנצל על מי שאנחנו

אז זהו, מעכשיו אני לא.

צניעות

יום רביעי, 3 ביוני, 2009

יהיר ככל שזה יישמע,
אני דיי בטוח בעליונות האינטליגנציה שלי על פני רוב האנשים הסובבים אותי ביום יום
ולא רואה בכך שום בעיה,
כמובן..כן ישנה בעיה אחרת..והיא, שגם הם בטוחים כך בדיוק באותו אופן לגבי עצמם..

רוצו עכשיו לבלוקבאסטר הקרוב… (סרט מומלץ)

יום שישי, 13 בפברואר, 2009

רוצו עכשיו לוידאומט הקרוב וקחו את August Rush ..כלומר,בהנחה שעדיין לא ראיתם אותו בקולנוע..
זהירות קיטש הוליוודי ! אבל..עשוי היטב היטב, אחלה סרט דייטים..ויפה שעות אחת קודם!
כבר עברו בערך 3 שבועות מאז שראיתי אותו והוא לא מפסיק לשבת לי בראש ובלב מדגדג וצובט יום אחרי יום..
אולי גם במיוחד בגלל שהוא מזכיר לי משהו שכתבתי פעם על מוזיקה,
אני באמת מאמין בזה..