‫דורון וולף - הדלת האחורית » לא מוגדר‬

‫הבדל תאומי…‬

‫דורון‬ — Mon, 01 Nov 2010 16:35:54 +0000

יש הבדל תהומי (או במקרה של אשתי ושלי – הבדל תאומי..) בן החיים שלנו לפני הלידה ואחרי,
כמובן שאין באמת צורך להכביר במילים, רבבות טקסטים כבר נשפכו על איך ההורות משנה אותך
ואני מניח שיגיע הרגע שבו גם אני אשבר ואתחיל להתפלש בטקסטים דביקים על כמה מדהימים הקטנטנים שלנו ואך הם שינו את כל חיי ותפיסת עולמי
אבל עד שיגיע הרגע הזה (בו קוראי הבלוג הבודדים שעוד נותרו עמדי ינוסו גם הם בצרחות אימה מכמות הקיטש שתישפך בכל פוסט ומכל שורה)
הייתי רוצה סתם לשתף דווקא בזוטות, בהבדלים שהם כביכול קטנים יותר, שפתאום אתה מביט לאחור ואומר: "…ואוו, זה כבר לא אותו הדבר!"

1. הרבה יותר כיף לא לצלם! – א- הא!..בדיוק ככה! דווקא בתקופה הזו שבה רוב ההורים הטריים (וכל שאר הקרובים) הופכים באופן ספונטני לתיירים יפנים ומצלמים את התינקות שלהם כל 2 שניות ומכל זווית אפשרות אחרי ולפני כל גרעפס או פיפי..לא יודע למה זה אבל זה לא קורה לי
ולא בגלל שאני לא רוצה תמונת שלהם – להפך! אבל משום מה, להבדיל מרוב שנות חיי בהם צילמתי באדיקות מתוך רצון לתעד ולשמר דווקא עכשיו איפשהו זה מרגיש לי שכל זמן שאני עומד מאחורי המצלמה הרי שדווקא אז אני מאבד את הרגע
אומנם כשאני מצלם כמובן שאני יוצר תמונה שאותה ניתן לשמור אבל בפועל דווקא אז מעצם אקט הצילום בעצם אני עומד מהצד, מוציא את עצמי מהסיטואציה
מאז שהתאומים נולדו הרבה יותר כיף לי להיות בצד השני של העדשה, איתם, או בעצם..בעצם הרבה יותר כיף לי בכלל בלי מצלמות, לא משום צד של העדשה ובלי כל הבזקי הפלאש
רק פשוט איתם
(בעעעעעעעע!!!…..מה נסגר איתי? רק הבטחתי בלי קיטש מתוק ודביק וכבר שברתי את ההבטחה תוך כמה שורות!, אבל אל תדאגו, על מנת לאזן הסעיף הבא יהיה קצת חמצמץ
ולמי שלא ישבר ויחזיק מעמד עד הסוף מובטחת גם תמונה!)
2. אין זמן לכלום! - ואני לא מתכוון דווקא לתחביבים.. אלא אפילו סתם כמה דקה לקרוא או לענות למייל מבלי שיללת "אני ער/ה ואני רעב/ה/ ועשיתי גם פיפי/קקי/פיפי וקקי/וגם יש לי גזים ו/או סתם אני רוצה צומי" תפלח את האוויר כמו צפירת מלחמה
…לקח לי קצת זמן לקלוט שתחזוקת תאומים בגיל 0 עד 3 היא דיי תובענית, ואם לקרוא מייל אין זמן אז מה עושים עם פרויקטים טיפטיפה גדולים יותר? עשיתי שמניות באוויר על מנת למצוא זמן לרוץ לחנות המחשבים הקרובה, נתתי למוכר כמות זוזים לא צנועה וקניתי כרטיס פיירווייר וכבל מיוחד, התקנתי אותו במחשב וחיברתי את מצלמת הוידאו לכבל המיוחד ו..יס! זה עובד! תאורטית אני יכול עכשיו להוריד את הוידאו של טקס הברית שצילמנו באירוע ממצלמת הוידאו למחשב וגם לערוך אותו לסרט יפיפה!! ..עכשיו אני רק צריך לחכות שהתאומים ייגדלו יתחתנו ויעזבו את הבית ואז גם אולי באמת יהיה לי זמן לעשות את זה…
(ולמקרה שתהיתם אך מצאתי זמן לשורות האלה אם כל כך אין לי זמן אז..כן כן.. גם הפוסט הזה נכתב בהמשכים בדחילו ורחימו בזמן שהבוס לא שם לב בעבודה)

כאמור, למי שהסעיף השני נשמע מריר משהו…חכו שנגיע לנדודי השינה וההאכלות הליליות
אבל עכשיו תכל'ס – נראה לי שמי שיעמיק לקרוא בין השורות יבין שהסעיף הראשון מסביר למה גם השני הוא בעצם חמוץ מתוק
ושאני לא באמת מתלונן או נשבר, רק פשוט מסתגל ובנינו..נדוש עד כמה שזה ישמע עדיין זה חייב להיאמר שהם שווים את זה
וזו רק תקופה שחולפת, כבר אמרו לי, עוד יבוא יום והם יחזרו מהגן או בית ספר בשעה 13:00 ויתפסו על הקירות עד הערב ותמר ואני עוד נתגעגע לימים שבהם הכל היה פשוט כמו להחליף חיתול ולהכין בקבוק

לא שכחתי שהבטחתי תמונות, אבל במיוחד לאור האמור לעיל אני מניח שדיי מובן למה אין לי הרבה תמונות וגם מעט מאוד זמן להעלות אותם מהמצלמה למחשב
אבל מובטח שבהמשך זה ישתנה ולראיה הנה אחת חמודה במיוחד ולא אובייקטיבית בעליל ..ככה בשביל הסיפתח

‫חחחחח! (חיבה לחוויה חיובית וחביבה חובה!)‬

‫דורון‬ — Sat, 18 Sep 2010 21:51:17 +0000

כולנו נתקלים במשך חיינו באנשים שונים שחלקם משאירים עלינו רושם יותר מאחרים
אבל ברוב המקרים רק מעטים מהאנשים הללו מרשימים אותנו עד כדי רמה של הערצה
אני לא מדבר על הערצה מהסוג שבני נוער מקדישים ללהקה אהובה או לשחקן קולנוע פופלארי וכדו'
אלא דווקא הערצה שנובעת מההכרה שהנה האדם הזה שפגשת הוא ייחודי, הוא השאיר עליך חותם חיובי כלשהו,
פתח לך את העיניים

הרגשת שממש למדת ממנו משהו חשוב אחד או שתיים על החיים, או הרבה הרבה יותר

לפעמים אתה יודע שהאנשים האלה הולכים להשפיע עליך כבר בפעם הראשונה שאתה פוגש אותם
ולפעמים..אולי בעצם לרוב, אתה מבין שהם השפיעו (או עד כמה הם השפיעו) רק ממרחק של חודשים ושנים – באיחור של מבט לאחור
לאחרונה נתקלתי בכמה דמויות כאלה מהעבר הלא רחוק שלי ומרוב התרגשות מעצם הפגישה
יצא לי שדברתי איתם על שטויות כמו מזג האוויר במקום להגיד להם כמה חשוב לי שידעו שאני מעריך אותם כל כך
וכמה הייתי רוצה, לו רק היה אפשר, פשוט לשבת ולהמשיך ללמוד מהם עוד ועוד
ויום אחד אולי גם להיות באיזושהי צורה כמוהם, מישהו כזה בעצמי עבור אחרים

פידבק חיובי זה דבר שכל כך כיף לתת ובטח שכיף לקבל
למה אנחנו מפחדים ממנו כל כך?

יהיה רצון שהשנה החדשה שמתחילה תהיה מלאה חיוביות! בכוונות וגם במעשים, ברצונות וגם בתוצאות!
(..ואם אפשר גם קצת הרבה הרבה הרבה חיוביות בעו"ש של חשבון הבנק אז בעצם למה לא?)

:-)
שנה טובה לכולם!
דורון

‫…יוסיף דעת יוסיף מכאוב‬

‫דורון‬ — Mon, 19 Jul 2010 19:10:19 +0000

מתי בדיוק זה קרה לי
כיצד זה התרחש מבלי שאשים לב
כברת הדרך שכבשתי במעלה ההר
תסב לי באותה מידה אושר וכאב
בוערת בי כאש זרה
שורטת בעיני ובאוזני דואב
כופה אותי להבחין בדק כגס בדקה מן הדקה
וכלפי אחרים כמתנשא להראות, אפילו ממש כאן, בשורות הללו שאני כותב

‫אני ולא אחר‬

‫דורון‬ — Sun, 16 May 2010 17:33:51 +0000

תמיד מנסה לצור משהו כל כך אחר
ובסוף זה יוצא לי מאוד 'אני'
אולי דווקא אם אנסה לצור משהו לגמרי 'אני'
סוף סוף ייצא לי משהו באמת אחר

‫נדודי שינה‬

‫דורון‬ — Mon, 16 Nov 2009 00:00:05 +0000

חייב להיות איזון קוסמי בעולם, אחרת איזה הסבר יש לנדודי השינה שלי?
כלומר.. בוודאי ישנו שם למעלה מישהו… איזה "אחראי חלוקת שעות שינה" שכזה.. בטח עם משקפיים עבות ופיהוק תמידי, שעומד ערב ערב מול טבלאות אקסל אין סופיות ומנסה לארגן חלוקה צודקת בין כולם ..ופשוט כרגע כנראה יש לו קצת מחסור בהקצאות
אז הוא לוקח ממני ומעביר למישהו אחר, מישהו עם יום מחר חשוב יותר, יותר מיום המוחרת שלי,
מישהו שגורל העולם על כתפיו, ובגלל זה מעבירים שעות ממני אליו
כדי שהמישהו האחר הזה יישן חזק וטוב, הוא בטח צריך את זה יותר ממני..

..ככה מידי כל כמה לילות בעת ששנתי שוב נודדת ממני והלאה ועיני הכלות צופות במחוגי השעות שמתקדמים באיטיות אין קץ אבל ללא מעצורים, בשעות האלה שכבר קשה להגדיר אם זה מאוחר בלילה או ממש מוקדם בבוקר אני לוחש לעצמי בחרש "..פשוט לא יתכן הסבר אחר..זאת חייבת להיות הסיבה..
כנראה שבאמת מחר יש לו יום יותר חשוב משלי.. גורל העולם על כתפיו..שישן טוב הבחור, זה בסדר, אני כבר אסתדר, העיקר שהוא לא יעשה טעויות מחר.."
וככה מנחם את עצמי אחת לכל כמה לילות
אבל בשאר הלילות?
בשאר הלילות אני לא יכול להפסיק לקלל את הבן זונה..

‫מפרצים‬

‫דורון‬ — Thu, 16 Jul 2009 07:42:18 +0000

הבעיה עם מפרצים היא שהם לא מופיעים בבת אחת
היא גדלים לאט ובזהירות, מתגנבים אליך בשקט בשקט
וככה אין לך ברירה, ואתה מתרגל אליהם
כי לא היה מעבר חד
ואז כשאתה מבחין בהם לראשונה נראה לך שלכאורה הם פשוט תמיד היו שם..
(אולי תשאלו: "..מפרצים בים או מפרצים בשיער?", אבל האם זה באמת משנה?..)

‫צניעות‬

‫דורון‬ — Wed, 03 Jun 2009 20:49:16 +0000

יהיר ככל שזה יישמע,
אני דיי בטוח בעליונות האינטליגנציה שלי על פני רוב האנשים הסובבים אותי ביום יום
ולא רואה בכך שום בעיה,
כמובן..כן ישנה בעיה אחרת..והיא, שגם הם בטוחים כך בדיוק באותו אופן לגבי עצמם..

‫רוצו עכשיו לבלוקבאסטר הקרוב… (סרט מומלץ)‬

‫דורון‬ — Fri, 13 Feb 2009 12:50:18 +0000

רוצו עכשיו לוידאומט הקרוב וקחו את August Rush ..כלומר,בהנחה שעדיין לא ראיתם אותו בקולנוע..
זהירות קיטש הוליוודי ! אבל..עשוי היטב היטב, אחלה סרט דייטים..ויפה שעות אחת קודם!
כבר עברו בערך 3 שבועות מאז שראיתי אותו והוא לא מפסיק לשבת לי בראש ובלב מדגדג וצובט יום אחרי יום..
אולי גם במיוחד בגלל שהוא מזכיר לי משהו שכתבתי פעם על מוזיקה,
אני באמת מאמין בזה..

‫אחיינים‬

‫דורון‬ — Tue, 14 Oct 2008 21:52:24 +0000

(עוד אחד קצרצר..)

אחד מהדברים הכי טובים באחיינים (למעט עצם היותם..)
זה שאפשר לשחק בצעצועים שלהם במסווה של משחק איתם
ולא משנה באיזה גיל אתה!

‫אותו הדבר‬

‫דורון‬ — Fri, 10 Oct 2008 11:51:01 +0000

(זהירות פוסט ממש אבל ממש קצר!!!)

אם פתאום הכל סביבך נראה כל הזמן בדיוק אותו הדבר,
ללא שינוי,
סימן שמשהו אחד כן השתנה,
אתה!.

‫סנוורים‬

‫דורון‬ — Wed, 25 Jun 2008 19:37:11 +0000

יש פעמים, אדם נכנס אל חדר אפלולי גדוש אנשים
ועושה הוא כפי יכולתו לפלס לו את דרכו שלו בניהם,
ואומנם תמיד באיחור אך גם באופן בלתי נמנע, מגיע הרגע בו עיניו מתרגלות לחשכת החדר,
או אז מתבהר לו שלא חשכה היא, אלא עיניו שלו כהו מלראות
ולא אנשים עימו בחדר, כי אם מלאכים..

‫עוד שבת‬

‫דורון‬ — Sun, 08 Jun 2008 11:59:27 +0000

השבת, לא רק כסופ"ש אל גם כיום שהוא רוחני-דתי,
לא רק כיום מנוחה אלא גם כיום של התעלות ומשמעות עמוקה
של התנתקות והתנקות מהחול ושל תפילות וארוחות משפחתיות
..דווקא אל השבת הזאת, אני לרוב מגיע כל כך סחוט ועייף מכל ימי השבוע
והשבת חולפת על פני ביעף סהרורי ומהיר תוך שאני חורק שיניים כדי לשמור על עיניים פקוחות,
עד כדי כך, שרק בסופה אני סוף סוף ערני מספיק כדי לחוות אותה כמו שצריך
אבל אז כבר הרי מתחיל שבוע חדש…

‫שירה בציבור‬

‫דורון‬ — Sun, 27 Apr 2008 11:00:11 +0000

לאחרונה אמרתי לעצמי שאולי הסיבה לכך שהוא מעדיף לפצוח בשירה במיוחד מתחת לזרם בטוש היא לא הסאונד הזה שיש בחדר המקלחת אלא דווקא הרעש של המים שממסך על קול הזמיר שלו ומאפשר לו לשגות באשליות שזה דווקא נשמע טוב..ולאחרונה עצמי נוטה להסכים

‫מתי זה קורה?‬

‫דורון‬ — Thu, 03 Apr 2008 08:47:05 +0000

מתי זה קורה, שאתה מבין שהגוף שלך בוגד בך, שאתה כבר לא צעיר יותר, לא סוחב כמו פעם? איפה בדיוק הנקודה הזאת שבה זה מתחיל, שאחרי שעברת אותה אתה יודע בוודאות ש.."ואוו..אך הזדקנתי פתאום.." ?
ומתי זה קורה שאתה מביט לאחור ורואה שאיבדת את עצמך? שמרוב הרצון לשרוד השתנת ונהיית למישהו שלפני 10 שנים נשבעת שלעולם לא תהיה? ואיפה הרגע הזה שאתה יודע שחצית קו אדום שלא התכוונת לחצות? שוויתרת יותר ממה שהיית אמור על מימוש חלומות שלך והדרך בחיים?
למה הגבול הזה תמיד אפור כל כך, למה אי אפשר לשים גבולות ברורים יותר, למה כל ויתור בפני עצמו הוא לכאורה קטן נסבל וכן מקדש את האמצעים?
הרי אנחנו לרוב לא יודעים מתי כל הדברים האלה קורים, אנחנו לרוב מגיחים ממערת השגרה ומגלים שחצינו את הגבולות מאיפה שרצינו להיות לאיפה שהגענו בפועל, רק ברטרוספקטיבה רחבה רבת שנים ומרחיקת לכת, מתי שזה כבר מאוחר מידי אם לא בלתי אפשרי לחזור ולתקן
אז איך נדע אם זה לא קורה לנו כבר עכשיו?

‫לאלוהים יש מחיר (ואני יכול לגלות לכם אותו..)‬

‫דורון‬ — Thu, 21 Feb 2008 22:43:19 +0000

אשתי ואני מנסים בחודשים האחרונים את מזלנו בלונדון,
בנוסף לכל הקשיים האחרים שיש לנו בתור זוג יהודי דתי שמנסה להתחיל את חייו בארץ זרה, עכשיו כשאנחנו באים לבחור דירה, מסתבר שיש עוד אחד, כי מעבר אל "מדד המרחק ל'בלוק באסטר' הקרוב", ישנו כמובן גם מדד "המרחק מאלוהים"..

זה נכון, אתם לא צריכים להגיד לי, אלוהים נמצא בכל מקום (..בהנחה שאתם מאמינים בו)
ותפילה אמתית ממעמקי הלב תמיד תגיע למען שלה, השכן מלמעלה,
אבל, כאשר באים לבחור דירה, מכוון שאנחנו כמובן לא נוסעים בשבת וכן רוצים להגיד לאלוהים שלום בבית שלו לפחות פעם בשבוע,
לא מעשי לבחור לגור בדירה שהיא במרחק של למעלה משעה הליכה (הלוך.. ועד שעה חזור) מבית הכנסת
ולבתי כנסת בלונדון, מסתבר, יש נטייה להתמקם באזורים היקרים יותר,
אז בלי לסבך אותכם יותר מידי בחישוב הבדלי המחירים של הנסיעות אוכל שכירות ארנונה וכו' באיזור שרחוק מבית הכנסת לעומת האיזור שקרוב לבית כנסת
אסכם רק שבשני המקומות זה יוצא סכום לא קטן אבל בשורה התחתונה מתמטיקה של בית ספר יסודי מעלה את המסקנה הפשוטה והבולטת ביותר
לאלוהים יש מחיר……

180 פאונד (לחודש, יותר מבאיזור הזול, כדי לחיות בדירה באזור שקרוב, יחסית, לבית הכנסת)

‫פתח תקווה לא קיימת? אנחנו עוד נראה..‬

‫דורון‬ — Fri, 30 Nov 2007 15:31:09 +0000

אנא עיזרו לי להפיץ בת הקול בודדת
אל מול הקריאה הדורסנית להעלמת פתח תקווה!

מול הפרויקט הבלוגי-אינטרנטי מסתורי שבא להעלים את פתח תקווה מהמפה
החלטתי ללכת הפוך על הפוך!

חברה הגיע הזמן להיות פתח תקואיים עם גאון!
ולא רק גאון אלא גם מראה קולי!

קבלו את פתח תקווה במראה הקולי (גרסאת בטה..)

ואם להם יש חולצה
אז למי שרוצה הבאנו אותה גם בחולצה משלנו!
מי אמר שלהם מותר ולנו אסור?

עריכה :
ועכשיו יש גם קבוצה בפייסבוק !

הערות הארות הצעות לשיפור נאצות או ברכות יתקבלו..או שלא..

עדכון:
כתבו עלינו בעיתונות! -עד פרטים יחד עם הכתבה המלאה אפשר למצוא כאן

‫אחד לפניך‬

‫דורון‬ — Mon, 22 Oct 2007 18:21:40 +0000

בעולם מושלם הפוסט הזה היה צריך להכתב בבלוג של תום סלע
אבל הייתי באנגליה בסופרמקט של tesco ונתקלתי בשלט הזה שהיה תלוי לו מעל כל קופה ופשוט לא יכולתי להתאפק

אז נכון שזה קצת לא פיר להשוות בין חברות הסופרמרקט שפה בארץ לבין ענק עם משאבים כמו של טסקו
ובכל זאת, תסכימו שזה היה יכול להיות נחמד לא להתחנן/לצעוק שוב מחדש בכל יום שישי בשופרסל השכונתי
שיסתכלו על התור הענקי ויפתחו יותר מ 2 קופות?

‫עדכוני רסס מעיר הקודש!‬

‫דורון‬ — Sun, 03 Jun 2007 15:48:48 +0000

מה הקשר ההדוק בין בירתנו הקדושה לבין המצאת הRSS ?

התשובה נמצאת בתמונה שבפנים !

באחת מהפעמים האחרונות שהייתי בירושלים לא יכולתי שלא לשים לב לדימיון שבין מכסי הביוב שם לבין סמל ה rss המוכר לכולנו, תודו שזה מעורר חיוכים ותהיות…

(צילם – נתי ב.ג , פוטושופ – אני)

‫עבדכם הנאמן, המחשב שלו ופער הדורות‬

‫דורון‬ — Tue, 20 Mar 2007 02:35:41 +0000

..זה למעשה חוסר בגרות מוחלט,
שני ההבדלים היחידים ביני לבין ילד קטן שלא מצליח להיפרד מהצעצוע שלו כדי לשבת ולעשות שעורי בית הם שהצעצוע שלי הרבה יותר משוכלל ושאני הרבה יותר מודע לבעיה שלי..

:-)

‫אני יודע‬

‫דורון‬ — Sun, 14 Mar 2004 22:33:47 +0000

"איקונוקלאזיס" הוא הרס של תמונות קדושות!, תשאלו מהיכן אני יודע זאת?
זה בגלל שאני אנציקלופדיה מהלכת של אמיתות קלישאות ופרטי מידע חסרי ערך,
לא, לא מנסה להסתיר שום דבר..

כי אני יודע שכל מי שאין לו מה להסתיר בטוח מסתיר משהו..
בדיוק כמו שאני יודע שכל מי שהוא לא קצת מטורף אז בטח שמשהו אצלו קצת לא לגמרי בסדר,
שכשאנחנו מפסידים באירוויזיון זה כי השופטים הם אנטישמיים וכשאנחנו מנצחים זה בגלל הפוליטיקה
שאין גפילטעפיש יותר טעים מהגפילטעפיש של סבתא שלי ושהערבים תמיד ירצו לזרוק אותנו לים,

אני יודע שגם אם אני אגמור את האוכל מהצלחת אמא שלי תחשוב שלא אכלתי מספיק
וגם אם אני אהיה רופא או עורך דין היא עדין לא תהיה באמת מרוצה.
אני יודע שבסביבות 1920 בערך ניתנה באנגליה לראשונה זכות הבחירה לנשים
ואבן ענבר זה בכלל שרף עצים לשעבר שלרוב מתגלה על חופי הים הכספי,
אני יודע שלעולם לא אלך יותר ל "בליינד דייט" כי גם האחרון היה פשוט זוועה ואני גם יודע שברגע ששוב יציעו לי אני מייד אסכים,

…אני יודע שאני לא באמת יודע אם יש אלוהים,
שקליע 0.5, גם אם נורה על גבי הכנה היציבה ביותר עדין לא יהיה יעיל מעל ל1600 מטר
שגם אם אני אתעורר הכי מהר שאפשר אני לעולם לא אצליח להספיק לראות את עצמי ישן
ושכמה שאני מכיר יותר נשים כך אני מבין אותן פחות ופחות..
אבל יום אחד אני אכיר אשה אחת ואבין אותה יותר ויותר

..אני לא יודע איך לסיים לכתוב את הקטע הזה…