לא פעם קבלו בפני שסגנון הכתיבה שלי קשה לקריאה
"לא אכפת לי" התרסתי כנגדם
"זה ממילא לא מיועד למי שאין לו סבלנות לקרוא את זה" עניתי
ואז גיליתי,
שנותרתי ללא קוראים.
ארכיון פוסטים מהקטגוריה "סיפורים"
פילוח שוק
יום רביעי, 14 במרץ, 2007וידוי
יום ראשון, 14 במאי, 2006עד לא ממזמן
אבל למשך תקופה די ארוכה
המתין בדיוק כאן טקסט לא כל כך קצר
לקורא שלו שיבוא ויגאל אותו
ואותי
עד שבא היטלר
יום שלישי, 14 במרץ, 2006לסבתא שלי יש המון סיפורים,
המשותף לכולם הוא שהם כמעט תמיד נגמרים במילים "עד שבא היטלר.."
…
הצבא שלי
יום ראשון, 12 במרץ, 2006(בעקבות ימי המילואים האחרונים)
סיורים רגליים
אפודים + שחפצים = שחפודים
גלבים, לילות לבנים, איבוד מנין הימים,
לריב עם ערבים במחסום,
המון מארבים בשום מקום,
מטענים, מזיעים, שמירות, טוחנים,
כשגשם נרטבים
וכשקר אז קופאים
כל אלה לא באמת קשים
כמו הבעיות המוסריות
על אחת כמה כשאין אל מי להתקשר
לשתף
או לבכות
רכבת 3
יום שישי, 13 במאי, 2005…אני חייב לכתוב משהו כשאני בנסיעה ברכבת,
לא משנה מה, פשוט.. פשוט חייב,
לא יתכן ככה פשוט נגיד..בממוצע 1/2 שעה או יותר רק לשבת ולבהות בנוף…
טוב.. בעצם דווקא כן :-)
…..אבל בכל זאת…הייתי חייב,
…זה תמיד אותו סיפור,
יושבת מולי בחורה יפה ואני,
אני פשוט לא מסוגל לעשות כלום, אם אני אפנה אליה אולי יקרה משהו,
אולי אפילו סטירה בפנים אבל לעזאזל לפחות שכבר יקרה משהו!,
היא הרי עולם ומלואו !, כל אדם הוא הרי עולם ומלואו ועם פנים כאלה היא בטח בנאדם מדהים..
אבל אני פשוט לא מסוגל..
..רק כתבתי את השורה הזאת והיא קמה לרדת..
הגיעה התחנה שלה.. הרכבת מאטה והנה היא יורדת…
…כל פעם בדיוק אותו הדבר…
דורון והעיר הגדולה..
יום שלישי, 22 במרץ, 2005
יום רגיל?
יום רביעי, 16 במרץ, 2005גם ביום שיגיע תורי לעמוד מול האלוקים.. גם אז אני יאחר….
וקרוב לוודאי שגם אז זה יהיה משום ששוב, עמדתי יותר מידי זמן מול המראה…
…כמעט כל בוקר כבר כמה שנים , מחליק בריצה את ה 50 מדרגות מהקומה השנייה רק בשביל לראות את האוטובוס שאני צריך
חולף על פני ומבשם אותי בהרבה פיח
– בוקר טוב – אני שוב מאחר…
