ארכיון פוסטים מהקטגוריה "זיכרונות"

כשאהיה זקן

יום שני, 20 בפברואר, 2012

רציתי לספר לך… כשייתי קטן לעיתים קרובות הייתי שוקע בפתאומיות לתוך דימיון כלשהו, כפוף קדימה ליד הדשא בארגז החול, יד על הראש משחקת בשיער.. ואז ניעור בבהלה שהנה שוב חלמתי דווקא בזמן שאני אמור להיות קצר וענייני כי אני ממהר לאנשהו.. מתי בעצם אני לא ממהר?.. ומה היה אותו דימיון שגרם לי לפתע לשקוע?…

רציתי לספר לך… לעיתים קרובות יותר אני שוקע בפתאומיות לתוך זיכרון כלשהו, כפוף קדימה מול מסך המחשב, עיניים לא מפוקסות, יד על הראש משחקת בשיער.. ואז אני ניעור בבהלה שהנה שוב חלמתי דווקא בזמן שאני אמור להיות קצר וענייני כי אני ממהר לאנשהו.. מתי בעצם אני לא ממהר?.. ומה היה אותו זיכרון שגרם לי לפתע לשקוע?….

רציתי לספר לך… לעיתים קרובות יותר אני שוקע בפתאומיות לתוך חיזיון כלשהו, אולי על איך אראה כשאהיה זקן יותר מעכשיו, בטח אמצא את עצמי כפוף קדימה על הכורסא, שקוע כולי. מבט מזוגג לנקודה לא ידועה על הקיר שממול, יד ימין מטיילת על הראש, ספק מגרדת את הקרחת ספק מנסה לשווא למצוא נקודת אחיזה בשיער שמקליש, כמו איזו מטפורה אכזרית למה שקורה במקביל בתוך אותו ראש בעת שאני מנסה להאחז באיזשהו זכרון.. ואז ניעור ממנו בבהלה כי הנה שוב חלמתי דווקא בזמן שאני אמור להיות קצר וענייני כי אני ממהר לאנשהו.. מתי בעצם אני לא ממהר?.. ומה היה אותו חיזיון שגרם לי לפתע לשקוע?..

רציתי לספר לך… אבל אני לא מצליח להזכר מה.. לעיתים קרובות יותר אני שוקע בפתאומיות לתוך זיכרון כלשהו ..ופשוט מאבד את חוט המחשבה.. לעזאזל!.. נידמה שזה היה משהו על זיקנה.. היה שם גם איזה אנקדוטה על שיער אבל.. אני כבר לא זוכר.. טוב.. אני ממש ממהר לאנשהו… אולי אספר לך אחר כך..

אך להחזיר את הזמן לאחור

יום שבת, 9 בפברואר, 2008

הלוואי שידעתי..

אך לעצור את הזמן

יום שבת, 2 בפברואר, 2008

לפני יומיים בערך (אולי יותר אולי פחות..אני כבר לא בטוח) עצר מלכת שעון המחוגים שקנתה לי אשתי במתנה (המשך…)

סיפור כבד משקל..

יום שני, 26 במרץ, 2007

סבתא מספרת על ימי צעירותה שהייתה סוחבת כך וכך סלים כבדים מהשוק ותמיד נכנסת הביתה מהכניסה האחורית כדי שסבא לא יבחין,
(המשך…)

פילוח שוק

יום רביעי, 14 במרץ, 2007

לא פעם קבלו בפני שסגנון הכתיבה שלי קשה לקריאה

"לא אכפת לי" התרסתי כנגדם
"זה ממילא לא מיועד למי שאין לו סבלנות לקרוא את זה" עניתי
ואז גיליתי,

שנותרתי ללא קוראים.

וידוי

יום ראשון, 14 במאי, 2006

עד לא ממזמן
אבל למשך תקופה די ארוכה
המתין בדיוק כאן טקסט לא כל כך קצר
לקורא שלו שיבוא ויגאל אותו
ואותי

(המשך…)

עד שבא היטלר

יום שלישי, 14 במרץ, 2006

לסבתא שלי יש המון סיפורים,
המשותף לכולם הוא שהם כמעט תמיד נגמרים במילים "עד שבא היטלר.."