…יוסיף דעת יוסיף מכאוב

מתי בדיוק זה קרה לי
כיצד זה התרחש מבלי שאשים לב
כברת הדרך שכבשתי במעלה ההר
תסב לי באותה מידה אושר וכאב
בוערת בי כאש זרה
שורטת בעיני ובאוזני דואב
כופה אותי להבחין בדק כגס בדקה מן הדקה
וכלפי אחרים כמתנשא להראות, אפילו ממש כאן, בשורות הללו שאני כותב
תגים: אנושי, אחריות, רטרוספקטיבה, חרטה, בדידות, דעת, דחפים
הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שני, 19 ביולי, 2010 בשעה 22:10 תחת הקטגוריות חרוזים, לא מוגדר. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות.
אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.