ושוב,
את כל מה שכבר נאמר, לכתוב מחדש
ואת כל מה שלא, לכתוב מההתחלה
כי תמיד חלק מכמיהתי אליך בלתי מתורגמת למילים
אבל לעולם לא אוכל להפסיק לאומר לך
שוב ושוב
אני אוהב אותך

מוקדש לתמר

תגים: אני, את, אהבה, כתיבה

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שלישי, 23 באוקטובר, 2007 בשעה 20:26 תחת הקטגוריות חרוזים. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.